מאות הפגינו מול הכנסת ביום שני האחרון נגד אישור תקציב המדינה המתוקן לשנת 2024, הצפוי לפגוע בנשים – כפי שעולה מניתוח מגדרי שערכה חוקרת מרכז אדוה, ד"ר יעל חסון. הניתוח מצביע על ההשלכות הייחודיות של המלחמה בעזה על נשים, על תרומתן המרכזית ועל חיוניותן בהתמודדות עם אתגרי העורף ועם תהליכי השיקום הממושכים הצפויים. בדומה למצבי חירום דומים, מעריכה חסון כי "צפויה התרחבות בהיקף ובחומרת האלימות במשפחה. ניכרת כבר עתה התרחבות בפניות לסיוע על רקע אלימות על גווניה – פיסית, מינית, כלכלית; פגיעה בתעסוקה (נשים היו רוב בקרב המפוטרים והיוצאים לחל״ת בחודשים הראשונים למלחמה), השלכות מגדריות על בריאות הנפש".

לכל אלה יש להוסיף פגיעה באוכלוסיות המוחלשות יותר: נשים בעוני ודיירות הדיור הציבורי, אימהות חד הוריות, נשים ערביות, שורדות זנות וסחר בנשים, פליטות, מהגרות עבודה ועוד. "במצבי חירום, מצבן הפגיע ממילא של אוכלוסיות אלו הופך פגיע אף יותר כאשר הן נתקלות באתגרים כגון קשיים כלכליים, חוסר ביטחון תזונתי, היעדר מיגון בבתים, היעדר נגישות למידע, קושי במיצוי זכויות ומצוקה נפשית", הוסיפה.

נשים נתגלו שוב כחיוניות להתמודדות עם השלכות המלחמה ולתהליכי השיקום וההחלמה הצפויים להימשך זמן רב. הן רוב בקרב העובדות והמתנדבות, המגישות עזרה והתומכות באוכלוסיות הנפגעות; הן עובדות במערכות הציבוריות המהוות רוב במקצועות הטיפול והחינוך החיוניים בעת הזו: אחיות, פיזיותרפיסטיות, פסיכולוגיות, עובדות סוציאליות, מורות, יועצות חינוכיות ועוד; והן מעורבות בהקמה ובהפעלה של חמ״לים ושל מנגנוני סיוע.

בעקבות קריסת השירותים הציבוריים, בהם ניכר מחסור בתשתיות, בתקציבים ובכוח אדם, נכנסו ארגוני החברה האזרחית ובהם ארגוני הנשים למלא את הפער. חלקם נקטו פעולה מהירה כדי לספק סיוע הומניטרי דחוף כמו גם תמיכה משפטית ונפשית, בעוד שאחרים פועלים ללא לאות כדי להגביר את קולן של הקורבנות. במרחב הביתי, נשים ממלאות תפקיד מרכזי בשמירה על החוסן המשפחתי, שממילא הן נושאות בעיקרה גם בימי שגרה.

מעט נשים בין המחליטים

נשים כמעט שלא מיוצגות בקרב מקבלי ההחלטות, כולל התקציביות. יתר על כן, תרומתן וחיוניותן – אם בשכר ואם לא – להתמודדות עם השלכות המלחמה, כמו גם הפגיעות הייחודיות הצפויות להן, לא תורגמו לקבלת החלטות כלכליות הולמות. התקציב לשנת 2024, "לא רק שאינו מכיר בתרומה זו, הוא אף מאיים לפגוע בנשים – אם כעובדות ואם כמקבלות שירותים".

לדברי חסון, התקציב שאושר לשנת 2024 עלול להעמיק את הפערים המגדריים הגדולים ממילא. מדד המגדר לשנת 2023, שפרסם מכון ון ליר (ר' כתבה נרחבת בגיליון "זו הדרך" הקודם), הצביע על עלייה של 4% ברמת אי-השוויון המגדרי בשנה זו בהשוואה לשנה קודמת. העלייה נובעת מגידול בפערים בין נשים וגברים במדדים של אלימות, עוצמה פוליטית וכלכלית, עוני וניצול הזמן.

במסגרת התקציב המתוקן, ועל מנת לממן את הוצאות המלחמה, יקוצצו בשנת 2024 5% מבסיס התקציב של רוב משרדי הממשלה ושל ממשרד הרווחה – 3%. תת התקצוב של המערכות הציבוריות בא לידי ביטוי בעומס ובקושי לספק מענים, גם בשגרה ובוודאי בחירום. לבד מהפגיעה בשירותים עצמם, קיצוצי הרוחב יפגעו בנשים, שהן רוב בקרב עובדי המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה: 63% מהעובדים בכלל שירות המדינה, 75% מהעובדים במשרדי הבריאות והחינוך ו-78% מעובדי משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

המלחמה העמיקה את הצרכים להם נדרשת מערכת הרווחה לספק מענים, והרחיבה את הביקוש לשירותי רווחה שגם עד כה לא הצליחו לספק מענה למי שזקוקים להם. במשרד הרווחה צופים, כי במהלך השנה הנוכחית תירשם עליה משמעותית בפניה למרכזי האלימות במשפחה ולמרכזי הטיפול בפגיעות מיניות ובמספר תיקי העוני.

מערכת הרווחה בישראל סובלת מזה שנים רבות מתת-תקצוב (הערכת חסר של כ־ 6 מיליארד שקל בשנה עוד טרם המלחמה). זאת בשל מחסור בכוח אדם ותקנים בלתי מאוישים של עובדות סוציאליות. גם ברשויות בהן קיימים תקנים, יש קושי לאייש אותם בשל אופי העבודה, התנאים הקשים והתגמול הנמוך. אשר למקבלי השירותים – הנשים הן רוב בקרב המטופלים על רקע פערים כלכליים ועוני, זקנה ואלימות.

גם במערכת החינוך ניכר חוסר במורות, ביועצות ובפסיכולוגיות חינוכיות. על פי נתוני משרד החינוך, חסרות במערכת החינוך כ-30% מהפסיכולוגיות הנדרשות. שיעור איוש התקנים ברשויות שנפגעו במלחמה במחוז דרום נמוך אף יותר ועומד על 51% באופקים ועל 67% בשדרות. שיעור נמוך זה הוא בעיקר תוצר של שכר נמוך שאינו הולם את ההשכלה וההכשרה הנדרשות לתפקידים אלה. ואם לא די בכך, עד שנת 2026 צפוי מחסור של 24 אלף מורות.

הפגיעה בעובדות הערביות

בתקציב שאושר כלולה גם העלאת שיעורי המע"מ מ-17% כיום ל-18% החל בינואר 2025.אך תשלום המע"מ הוא חלק גדול בהוצאות של המשתכרים שכר נמוך. העשירון התחתון משלם 25% מהכנסתו למע"מ, בעוד שהעשירון העליון מפנה למיסוי זה רק 5% מהכנסתו. בחינה מגדרית של משתכרי שכר נמוך מעלה, כי ההכנסה של שליש מהעובדות בישראל נמוכה משכר מינימום.

במסגרת תקציב המדינה שאושר יקוצצו גם תקציבי החומש לחברה הערבית: הופחתו 15% מתקציב השנים 2026-2024 עבור ״התוכנית הכלכלית לצמצום פערים בחברה הערבית״. מדובר בקיצוץ של כ-4.5 מיליארד שקל  במשך שלוש שנים. תקציב זה מיועד לקידום תעסוקה, חינוך, רווחה, פיתוח תשתיות ועוד. הקיצוץ בתוכנית החומש עלול להסיג לאחור את העלייה שנרשמה בשיעורי התעסוקה של נשים ערביות: שיעורי תעסוקה של נשים ערביות עלו בחדות מאז שנת 2012 והגיעו ל־46% מכוח העבודה ערב המלחמה כתוצאה  מיישום (חלקי!) של תוכנית החומש.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/127571