לאחר שבועות ארוכים של מחאות והפגנות יומיות שגבו את חייהם של ארבעה פלסטינים ופציעתם של 618 נוספים, הודיעו אתמול (שני) תושבי המאחז (ההתנחלות) אביתר כי הם מקבלים את "הצעת הפשרה" של ממשלת הימין. את ההצעה קידמו שר הביטחון בני גנץ ושרת הפנים איילת שקד, אך ראש הממשלה נפתלי בנט טען כי "עדיין אינו סגור".

תושבי כפר ביתא הפלסטינים בהפגנה היומית נגד ההתנחלות אביתר שברקע, 5 ביוני 2021 (צילום: אקטיבסטילס)

לפי הצעת פשרה, שהיא למעשה כניעה, יעזבו המתנחלים את המקום עד סוף השבוע הקרוב, אך המבנים שבנו יישארו על תלם ובמקום יפעל מוצב צבאי. במקביל, המדינה "תבחן" האם הקרקע שעליה הוקם המאחז שייכת לפלסטינים, או שניתן להגדירה כ"אדמת מדינה" ולחדש את ההתנחלות במקום. כמו כן, סוכם כי תוקם "ישיבת הסדר" עם עשרות תלמידים ומורים שיגורו בהתנחלות ויקבלו, כפי שקורה עכשיו, שמירה הדוקה של כוחות הכיבוש.

לדברי ח"כ עופר כסיף (חד"ש – הרשימה המשותפת) הפשרה היא לא יותר "מחותמת הלגיטימיות שמקבל ארגון הטרור אביתר. זו הוכחה נוספת כי ממשלת הימין הנוכחית היא ממשיכת דרכה של ממשלת הימין הקודמת. אדמותיהם של שלושה כפרים נשדדו וארבעה פלסטינים נרצחו על מזבח שוד האדמה הזה". ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) הוסיפה: "מי אמר שזו אינה ממשלת שינוי? אכן יש שינוי: הופכים החלטת פינוי התנחלות לבנייה ולהרחבה, והכל בחסות רע״ם, מרצ והעבודה". היא הדגישה כי "פשרת אביתר היא הכשרת התנחלות ופשע. במקום בתים הם ישכנו על גבעה זו בעוד כמה שבועות ישיבת הסדר – כלומר עשרות מתנחלים צעירים שרק יובילו לעוד אלימות, התעמרות וגזל. האחריות לפשע ההתנחלות הזה היא של כל חברי הקואליציה".

לפי שלום עכשיו, בשטחים הפלסטיניים הכבושים פועלים 135 מאחזים נוסף ל-132 התנחלויות "מוסדרות". הם הוקמו בניגוד לחוק, ונגד רבים מהם הוצאו צווי הריסה, אולם  המדינה אינה אוכפת אותם. כשהמינהל האזרחי נשאל על כך, הוא מוסר לרוב כי הוא פועל לפי "סדרי עדיפויות". בפועל, פינוי מאחזים נחשב מוקש פוליטי והממשלות השונות בדור האחרון מעדיפות להימנע ממנו. עוד עולה מנתוני שלום עכשיו, עד כה הוכשרו 21 מאחזים, 18 מתוכם כשכונות בהתנחלויות קיימות. במענה לעתירות נגד מאחזים אחרים הודיעה המדינה כי היא תסדיר את מעמדם.

נמרוד עובד