החברה הערבית שוקעת במשבר חובות. אך הסדרי חדלות הפירעון (פשיטת רגל), שנועדו לאפשר שיקום כלכלי לחייבים, מגנים פחות על ערבים. מסקנה זו עולה ממחקר חדש שפרסם בשבוע שעבר מרכז אדוה תחת הכותרת: "חוב ללא תחתית: חובות וחדלות פירעון בחברה הערבית". את המחקר ערכו ד"ר מירי אנדבלד-סבג, מקס גרובמן וד"ר יובל לבנת. המחקר התפרסם בשיתוף עם הארגון דף חדש, שמטרתו לשים קץ לחובות של משפחות בישראל ולסייע להן למצוא את הדרך להיחלץ מהם בעזרת ליווי משפטי-שיקומי.

במבוא למחקר נכתב: "כלכלת האשראי בישראל הולכת ופורחת, ואיתה צומחים חובות משקי הבית. אך לא כל החובות נבראו שווים: האוכלוסייה הערבית בישראל חשופה יותר למצוקה כלכלית, בהשוואה לאוכלוסייה היהודית, ובו בזמן היא מופלית לרעה בשוק האשראי המוסדי. כך היא נדחקת לנטילת הלוואות מסוכנות בשוק האפור. הלוואות אלה קשורות לא אחת בפשע המאורגן, ומזינות אותו. הפער בין יהודים לערבים אינו מתמצה בשלב צבירת החובות אלא גם בשלב ההשתחררות מהם. דיני חדלות הפירעון נועדו לתת מענה לחייבים שלא עומדים בהחזר חובותיהם באמצעות הסדר משפטי של 'הפטר' (מחיקת חובות), שיאפשר עבורם פתיחת דף חדש ושיקום כלכלי. אך כפי שעולה ממסמך זה, ההסדר המשפטי מגן פחות על האוכלוסייה הערבית".

מהנתונים המוצגים בדו"ח עולה כי חלקם של בעלי החוב הערבים בסך בעלי החובות עומד על 37% על אף שחלקה של החברה הערבית באוכלוסייה עומד על 21%. כמו כן, שיעור העוני בקרב משפחות ערביות עומד על 39% לעומת 15.6% באוכלוסייה היהודית. לפי הדו"ח, שיעור החובות הגבוה מוביל לשיעור גבוה בתיקי הוצאה לפועל הנפתחים נגד חייבים ערבים. לפי נתונים שפרסמה רשות האכיפה והגבייה בשנת 2022, שיעור הערבים בעלי תיק פתוח בהוצאה לפועל עמד על 35%.

סיבה מרכזית לשיעור הגבוה של בעלי חוב ערבים הוא ההדרה של ערבים משירותים פיננסיים בישראל. לפי סקר של הלמ"ס משנת 2018, ל-13% ממשקי הבית הערביים אין כלל חשבון בנק, לעומת 1% בלבד בקרב היהודים. "בין הדרה כלכלית לבין חובות מתקיים קשר דו-כיווני של סיבה ותוצאה: הדרה כלכלית עלולה להביא לחובות, וחובות עלולים להביא להדרה כלכלית. כך, למשל, היעדר היכולת לקבל הלוואה נוחה מהבנק יכול לדרדר חוב קטן לסחרור חובות מהיר, ולעתים מאלץ אנשים לקחת הלוואות בריבית דרקונית בשוק האפור", נכתב במחקר.

עם זאת, למרות שיעורם הגבוה של בעלי חוב ערבים, חלקה של האוכלוסייה הערבית בהליכי חדלות פירעון קטן יחסית. חלקם של האזרחים הערבים בהליכי חדלות פירעון נמוך יחסית – 30% בלבד. כיוון שהליכי חדלות פירעון הם הדרך החוקית להתמודד עם חובות שהחייב לא מסוגל להחזירם, ציפו החוקרים למצוא התאמה בין שיעור הערבים בהליכי חדלות פירעון לשיעורם בקרב בעלי החובות.

מחברי הדו"ח מצביעים על כמה סיבות לייצוג החסר של ערבים בהליכי חדלות פירעון: "הספרות על מיצוי זכויות מתעדת היטב את הקשיים של אנשים עניים, וקבוצות חברתיות מודרות שונות, ליזום באופן אקטיבי הליכים בירוקרטיים שעשויים לסייע להם בקבלת זכויות". זאת במיוחד כאשר מדובר בהליך משפטי הכרוך בהוצאות נוספות ובהיכרות עם החוק. קשיים אלה מועצמים אף יותר בשל פערי השפה וחוסר האמון של החברה הערבית במוסדות השלטון.

נדחפים לשוק האפור

ההדרה הפיננסית של האזרחים הערבים דוחפת רבים מהם ליטול הלוואות בשוק האפור. המלווים, שחלקם נמנים עם ארגוני פשע, אינם פותחים הליכי הוצאה לפועל נגד בעלי החוב. מנגד, בעלי החוב אינם מציינים אותם כנושים בהליכי חדלות פירעון. "תחת זאת, 'פירעון' החוב מושג לא אחת תוך שימוש באלימות", נכתב בדו"ח.

בסיכום המחקר מובאות ארבע המלצות בדבר מדיניות להתמודדות עם החובות בחברה הערבית. ראשית, להנגיש אשראי לעניים באמצעות גופי אשראי חברתיים ללא מטרות רווח. מנגנון כמו בנק הדואר, כחברה ממשלתית הפרוסה ברחבי הארץ, מסוגל לעשות זאת. שנית, מוצע לקדם קמפיינים תקשורתיים בערבית ובעברית שיזהירו מפני נטילת הלוואות בשוק האפור ויספקו מידע בסיסי על נטילת הלוואות מגורמים מוסמכים. שלישית, מוצע לרשות האכיפה והגבייה לערוך הכשרות בקרב רשמי ההוצאה לפועל כדי לעודד אותם להעביר תיקים למסלול של חדלות פירעון. ורביעית, המחברים קוראים לרשויות לעודד בעלי חוב ערבים שאין להם יכולת לפרוע את חובותיהם לפתוח בהליך חדלות פירעון, בין השאר באמצעות העובדים בלשכות הרווחה.

לעיון במחקר:

https://adva.org/wp-content/uploads/2024/04/Debts-Insolvency-Arabs-in-Israel.pdf