לבני, בר-און, ועוד תקציב ניאו-ליברלי

 

"הקשר בין הון ושלטון הוא בריא ונכון".
שרת החוץ ציפי לבני הכריזה בשבוע שעבר על מועמדותה לראשות מפלגת קדימה. אם לשפוט לפי הסקרים, ללבני סיכויים טובים להיבחר לראשות המפלגה ובהמשך – לראשות הממשלה.
אחד מתומכיה העיקריים של לבני הוא שר האוצר, רוני בר-און. בראיון נדיר, שהעניקה שרת החוץ לעיתון הכלכלי "כלכליסט" (10.8), הכריזה לבני: "יש לנו שר אוצר מצוין. שר האוצר יהיה האדם המתאים והראוי ביותר להוביל מנהיגות כלכלית למדינת ישראל". ייתכן שבר-און הוא הראוי ביותר להוביל את קבוצת התומכים של הגברת לבני, אבל 'להוביל את מדינת ישראל'? לפי הצעת התקציב לשנת 2009, שאותה הציג בר-און בשבוע שעבר, הוא מוביל את מדינת ישראל לעבר מחוזות הקפיטליזם הפראי. בר-און דוגל במדיניות כלכלית וחברתית קיצונית אפילו יותר מזו שבזמנו קידם יו"ר הליכוד, בנימין נתניהו.
 
כיבוש או רווחה
במסיבת עיתונאים מיוחדת, שהתקיימה בשבוע שעבר במשרד האוצר, הציג בר-און את העקרונות שהנחו את האוצר בקביעת המדיניות הכלכלית: המשך הקיצוץ בתקציבי הממשלה ("ריסון פיסקאלי", בלשון הכלכלנים); הפרטות פירוק מנגנוני רווחה והגנה על העובדים; והעדפת ההון ובעלי ההון על פני צרכי החברה.
חידוש שהציג שר האוצר הוא, שהממשלה תצטרך להכריע בין שתי חלופות תקציביות: האחת, מרכזת את הקיצוצים בתקציב הצבאי, והשנייה – בתקציבים החברתיים. ניתן לומר, כי זו הפעם הראשונה שמהקריה בירושלים יוצא מסר חד-משמעי: כל החפצים בהמשך הכיבוש ובשירות לאינטרסים האימפריאליסטיים של ארה"ב במזרח-התיכון חייבים לדעת, כי מדיניות זו תבוצע על חשבון צרכיה של החברה הישראלית. לחילופין: כל הרוצה לחזק את החברה, חייב להיאבק בכיבוש ובהפיכת ישראל ל"נושאת המטוסים האמריקאית היחידה בעולם שלא ניתן להטביעה", כפי שאמר פעם מייסד קדימה, אריאל שרון.
לפי בר-און, האוצר צופה האטה כלכלית במשק הישראלי: "המשק הישראלי נתון בתקופה לא פשוטה. יש כאן שילוב בעייתי של משבר גלובלי בכלכלה בצירוף חוסר יציבות פוליטית. האינדיקטורים שבידינו מעידים על כך, שהמצב בשוקי העולם המערבי והתנודתיות של שער החליפין, יש בהם כדי לגרום להאטת קצב הצמיחה במשק". לדברי בר-און, ניתן לגלות סימני האטה בכמה ענפים וכן בשוק העבודה ובירידה מהכנסות ממסים.
והנה כך יש לתרגם את דברי בר-און לשפת היום-יום: המשק הקפיטליסטי העולמי, שאנו חלק ממנו, מצוי במשבר. על מנת לשמור על שיעור הרווח בעסקים של בעלי ההון, על הממשלה לשרתם בשתי דרכים: האחת, באמצעות קיצוץ בהוצאותיה (בעיקר החברתיות), אשר יאפשר קיצוץ נוסף במסים שמשלמים בעלי ההכנסות הגבוהות; השנייה – צמצום בתחומי פעילות הממשלה, כדי שה"שוק החופשי" (קרי: בעלי ההון) יתפוס את מקומה. להבהרת העניין, שתי דוגמאות מתוך "חוק ההסדרים" המוצע לשנת 2009.
 
הפרטת ההכשרה המקצועית
בפרק "תעסוקה" ב"חוק ההסדרים" מוצע להפריט את מערך ההכשרה המקצועית. ב"חוק ההסדרים" נכתב, כי "מערך ההכשרה המקצועית הינו כלי סיוע לשילובם בעבודה של דורשי עבודה, מקבלי קצבאות ומובטלים, וכן של פרטים אשר אינם משתתפים בשוק העבודה. כמו כן, מהווה מערך ההכשרה המקצועית כלי לקידום של פרטים בשוק העבודה, תוך מתן אפשרות להתמחות, במטרה להעלות את פריון העבודה ואת שכרו של המשתלם בהכשרה מקצועית". עד כאן דברי משרד האוצר. הנמקה זו לא הפריעה לקיצוצים הגדולים, שנעשו בתקציב ההכשרה המקצועית בעשור האחרון. בשנת 2000, עמד תקציב ההכשרה המקצועית על יותר מ-230 מיליון שקל. ב-2006 הוא קוצץ עד 92 מיליון שקל, ואשתקד הפך תקציב סמלי, המוקדש רובו ככולו להכשרה מקצועית של מקצועות הדרושים אך ורק לציבור הדתי (סופרי סת"ם, מקוואות…).
כעת מציע משרד האוצר לשוב להכשרה מקצועית במקצועות התעשייה, אבל "בביצוע גורמי חוץ" – ככתוב בהצעת "חוק ההסדרים".
משמעות ההפרטה של ההכשרה המקצועית היא – פיטורי העובדים המועסקים במרכזי ההכשרה הממשלתיים. ובלשון האוצר: "להצעה עשויה להיות השפעה על צמצום מצבת המורים במרכזי ההכשרה". ובעידן הגלובלי, גם ההפרטה היא גלובלית: ביוני, במהלך ביקורו של נשיא צרפת, ניקולה סרקוזי, נקבע בהסכמים בין המדינות, כי חברות צרפתיות יקבלו לידיהן את תחום ההכשרה המקצועית. קרי: לא מדובר רק בהפרטה. זו הפרטה לטובת תאגידים גדולים זרים.
 
מודל הפרטה בנמלים
תאגידים זרים עשויים לקבל עידוד גם מסעיף אחר ב"חוק ההסדרים", שכותרתו נשמעת מסתורית: "חיזוק מודל הלאנדלורד בנמלי ישראל". ה"מודל" שבו מדובר הוא הצעד הבא ביישום ההפרטה של הנמלים בישראל משמעותו: העברת כל הפעילויות של הנמל, לרבות המקרקעין, המחסנים והרציפים שבשטח הנמל, לחברות קבלניות "המתחרות אחת בשנייה" – כפי שכתוב בהצעה. במילים אחרות: במקום מעסיק אחד והסכם קיבוצי אחד, פעילויות הנמל יופרטו ויתחלקו בין "זכיינים" רבים, שיעסיקו עובדים בחוזים אישיים ובשכר נמוך. בהצעת האוצר נכתב מפורשות, כי המודל שאומץ הוא מודל של הבנק העולמי, שהוא אחד המוסדות המרכזיים של הגלובליזציה הקפיטליסטית, הדואג בהתמדה לקידום ההפרטה, בייחוד במדינות הפריפריה כמו מדינת ישראל, לטובת התאגידים הגדולים, ובייחוד התאגידים האמריקאיים.
ומה יש לציפי לבני לומר בנושא? בריאיון הנדיר, שהעניקה לבני בשאלות חברה וכלכלה, היא הביעה שוב ושוב תמיכה במדיניותו של שר האוצר. אגב, ביום בו פורסם הריאיון עם לבני, פורסם ראיון גם עם אחד מיועציה הקרובים: עו"ד יורם ראב"ד. המשפטן הידוע נמנה בעבר עם באי ביתו והיה יועצו של אריאל שרון במיסגרת מה שכונה "פורום החווה". עו"ד ראב"ד הכריז בריאיון (המוסף הכלכלי של "הארץ", 10.8): "הקשר בין הון לשלטון הוא בריא ונכון".