מפלגתו של סרקוזי נחלה תבוסה גדולה, ואילו  הסוציאליסטים שמרו על שליטתם בבירה פריס ובעיר ליון, העיר השנייה בגודלה בצרפת.

    הקומוניסטים שמרו על מעמדם בכל הערים שבשליטתם, בייחוד ב"פרברים האדומים" של פריס, בהם המפלגה שולטת מאז מלחמת העולם השנייה. המפלגה הקומוניסטית הצליחה לשוב להנהגתן של ערים, אותה איבדה בבחירות ב-2001. כמה מהמועמדים הקומוניסטים קיבלו יותר מ-70% מקולות הבוחרים כבר בסיבוב הראשון.

    הליגה הקומוניסטית המהפכנית נחלה אף היא הצלחה רבה. מבין 200 הרשויות המקומיות. בהן התמודדה הליגה, היא קיבלה למעלה מ-5% מהקולות ב-109, ולמעלה מ-10% – ב-29 רשויות מקומיות.

    הבחירות המקומיות היו מבחן משמעותי ראשון מבחינתו של סרקוזי, שעלה לשלטון לפני עשרה חודשים. הן נערכו בעת שאחוזי התמיכה בו נמצאים בשפל. סרקוזי נבחר בשל התחייבותו "לשנות את הכלכלה", קרי: לקדם רפורמות ניאו-ליברליות. אך מצביעים רבים חשים, כי הוא לא הצליח להגן עליהם מפני ההתייקרויות וסבורים, כי הוא ממוקד מדי בחייו הפרטיים.

    לעומת ההצלחות שרשמו הקומוניסטים בצרפת, המפלגה הקומוניסטית הספרדית וחזית ה"שמאל המאוחד" נחלו מפלה בבחירות הכלליות, שנערכו בשבוע שעבר. הממשלה הסוציאליסטית בספרד תשלוט עוד ארבע שנים, לאחר שקיבלה 44% מהקולות, לעומת 40% מהקולות, שקיבלה ה"מפלגה העממית" השמרנית. שיעור ההצבעה הגבוה  (75%), סייע לסוציאליסטים, שהמצביעים שלהם אדישים יותר, בדרך כלל.

    למרות ההאטה בכלכלה בחודשים האחרונים וחידוש פעילות הטרור של המחתרת הבאסקית אט"א, הביעו המצביעים אמון בראש הממשלה חוסה לואיס ספאטרו, אשר איפשר נישואי הומוסקסואליים וחיזק את החינוך החילוני – למורת רוחה של הכנסייה הקתולית, אך הוסיף לדבוק במדיניות הניאו-ליברלית של הממשלות הימניות הקודמות. המפלגה הסוציאליסטית זכתה ברוב, אולם נכשלה בהשגת רוב מוחלט, שהיה מאפשר לה להקים ממשלה ללא המפלגות האזוריות הקטנות.

    ממניין הקולות הסופי עולה, כי בסיעת חזית השמאל המאוחד בפרלמנט יהיו רק שלושה חברים, לעומת חמישה עד כה. יצויין, כי שיטת הבחירות הנהוגה בספרד 'מענישה' את המפלגה הקומוניסטית. אילו הבחירות היו מתקיימות לפי השיטה היחסית, הנהוגה בישראל, חזית השמאל הייתה זוכה ב-15 מושבים (לעומת 28 מושבים בפרלמנט היוצא).

    למפלת הקומוניסטים תרמו חילוקי הדעות בין ראשי החזית לבין ראשי המפלגה. חילוקי הדעות החריפו למרות שיו"ר החזית, גאספר ליאמסארז, נמנה עם חברי הוועד המרכזי של המפלגה. חודשים מעטים לפני הבחירות, היו"ר ליאמסארז הוביל להדחת כל ראשי המפלגה מהנהגת החזית. ראשי המפלגה, מצידם, האשימו את יו"ר החזית בניהול כושל של מערכת הבחירות ובקידום "מסריו הימניים". יו"ר חזית השמאל הודיע, כי בעיקבות המפלה בבחירות, הוא יתפטר מתפקידו. המפלגה הקומוניסטית קראה לחבריה לפעול, כדי "להבטיח תפנית שמאלית" בפעילות החזית.

    ביום הבחירות לפרלמנט, נערכו בחירות גם לפרלמנט באזור העני אנדלוסיה. בבחירות אלה, שמרה חזית השמאל על כוחה: סיעה בת ששה חברים. מזה שלושים שנה, נחשבת המפלגה הקומוניסטית אחת החזקות באנדלוסיה.