סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, שהוא גם אזרח ארצות-הברית, מודע למצוקה הפוקדת לאחרונה את הקפיטליזם האמריקאי. בעיקבות המשבר בשוק המשכנתאות לדיור (הסאבפריים), שבמהלכו הפסידו רבבות משפחות אמריקאיות את בתיהן לאחר שלא יכלו לעמוד בפרעון המשכנתה שנטלו – התמוטט בסוף השבוע שעבר בנק ההשקעות החמישי בגודלו בארה"ב – בר סטרנס. שווי השוק של בר סטרנס נפל ביום אחד ב-3.5 מיליארד דולר ומנייתו איבדה מחצית מערכה. בר סטרנס נאלץ לקבל מימון חירום מהבנק הפדרלי של ניו-יורק באמצעות ענק בנקאות אחר – ג'. פי. מורגן.

אחד הביטויים של ההידרדרות הכלכלית של ארה"ב הוא הירידה המתמשכת בשער הדולר – וזו משפיעה ישירות גם על הכלכלה הישראלית. וכך, כאשר שער הדולר  ירד בסוף השבוע שעבר עד כמעט 3.30 שקלים לדולר – התערב בנק ישראל וקנה במשך יומיים 600 מיליון דולר, עבורם שילם כשני מיליארדי שקלים.

מה הרקע לתהפוכות הכלכליות האלה?

מבחינת המשק האמריקאי, הוא משלם את מחירה של מדיניותו התוקפנית של ממשל בוש, המגדיל שוב ושוב את ההוצאות הצבאיות למלחמה בעירק ובאפגניסטן ולמימון ההכנות למלחמות הבאות. בגלל ההוצאות הצבאיות והקלות המס לעשירים, הגרעון בתקציב הפדרלי של ארה"ב שובר שיאים.

מדיניות תוקפנית נקטו בשנים האחרונות גם התאגידים האמריקאיים הגדולים, אשר ניצלו את עוצמתם, כדי להעלות את שערי המניות ואיגרות החוב בבורסה לרמות המנותקות מהמציאות. מדיניות ספסרית זו של ניפוח שערים הובילה למשבר חברות ההיי-טק רק לפני שמונה שנים, ב-2000, ועכשיו הסרט הזה חוזר על עצמו.

אך מדיניות ניפוח השערים לא הייתה יכולה להצליח, אם לא היו מצטברים, בידי החברות הרב-לאומיות, עודפי הון עצומים, שהם פרי הרווחים הגדולים שהן צוברות בתנאים של רמות שכר שאינן עולות ואפילו נשחקות, וכאשר הממשלות מעניקות להן עוד ועוד הטבות מס ועוד ועוד הזמנות צבאיות.

גם החברות הישראליות (הפועלות בישראל ובשוק הגלובלי) היו חלק מאותם תהליכים, שהתבטאו, בין היתר, בהצטברות הון בידי מעטים. לפי דו"ח של חברת בי. די. אי., שפורסם בשבוע שעבר, 19 משפחות בישראל מחזיקות ב-40% מהעסקים הגדולים, ומגלגלות בשנה עסקים בהקף של 300 מיליארד שקלים – סכום השווה להקף תקציב המדינה.

גם בכלכלה הישראלית, ההתחזקות חסרת התקדים של קבוצות ההון הגדולות מושגת בתנאים של לחץ גובר על השכר ושל הטבות מס גדולות. החברות הגדולות מרוויחות, בין היתר, גם מהעלאות מחירים, אשר מכרסמות בכוח הקנייה של משפחות השכירים. לפי חישובים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בארבעת החודשים האחרונים עלה מדד המחירים (בחישוב שנתי) ב-3.6%. באותה עת, מדד המחירים של סל הקניות של 20% המשפחות העניות ביותר עלה ב-4.7%. בשנה האחרונה התייקרו מחירי המזון שרוכשים העניים בכמעט 10%. לקראת פסח מתוכננות  עליות מחירים נוספות של מוצרי חלב, סלטים ומצות.

לאן מועדות פני המשק הישראלי?

ההתערבות של נגיד בנק ישראל בשוק מטבע החוץ, לראשונה מזה 11 שנה, מעידה על חששו הגובר משובה של הסטגפלציה: שילוב של משבר כלכלי ואינפלציה. סימנים לסטגפלציה ניראים בבירור בארה"ב. בעולם הגלובלי, התפתחויות במדינה אחת משפיעות מייד על הנעשה במדינות אחרות, ובעיקר באלה התלויות כלכלית בארה"ב.

השלכות אפשריות של סטגפלציה הן ירידה בהקף העסקים, פיטורים ואבטלה, ובמקביל – האצה בהעלאות המחירים, הגורמות לשחיקה בערכו הריאלי של השכר. סכנת הסטגפלציה מחייבת הערכות של האיגודים המקצועיים למערכה להגנת השכר ונגד פיטורים. והדוגמא בפנינו: פיטורי 300 פועלים עקב סגירתו של מפעל פולגת בקרית גת.