"סדר חדש" האימפריה העוסמאנית ברומן היסטורי

מה יודע הקורא העברי על האימפריה העוסמאנית? כאשר זוכרים שאימפריה זו משלה בארץ ובאזור במשך 400 שנה, עד תחילת המאה ה-20 – התשובה היא מעט מפתיעה. לקומץ ספרי ההיסטוריה של האימפריה העוסמאנית שראה אור בעברית, נוסף לאחרונה הרומן ההיסטורי "סדר חדש" פרי עטו של ההיסטוריון אבנר וישניצר (הוצאת עברית, 377 עמודים).

עלילת הרומן מתרחשת באיסטנבול של ראשית המאה ה-19 בתקופה של מתחים חברתיים, מאבקים פוליטיים ושינויים תרבותיים. בעקבות תבוסות צבאיות של האימפריה העוסמאנית במלחמותיה נגד מעצמות אירופיות, יזם הסולטאן סלים השלישי שורת רפורמות שכונתה "הסדר החדש". במרכזו של הסדר החדש עמדה הקמתו של צבא מודרני המבוסס על השיטה האירופית: חיילים ממושמעים היטב הפועלים כאיש אחד לפי תרגולת סדורה.

הקמתו של צבא הסדר החדש הדאיגה את היניצ'רים – חיל הרגלים של האימפריה מאז המאה ה-15, החוששים לאבד את כוחם הפוליטי. לכך נוספו מתיחות בין זרם דתי שזוהה עם הסדר החדש לבין הזרם שזוהה עם היניצ'רים, וכן יריבות בינלאומית בין הצרפתים – שסייעו לסולטאן ביישום הרפורמות – לבין בריטניה ורוסיה, שהיו אויבות הצרפתים. כך התגלע בחוגי השלטון באיסטנבול מאבק בין תומכי הסדר החדש למתנגדיו.

על רקע מציאות היסטורית זו, רוקם וישניצר עלילת מתח סוחפת המכניסה את הקוראים לתככים הפוליטיים ולעולם הצללים של בירת האימפריה העוסמאנית. קל להישאב לעלילה על תפניותיה, אך אין מדובר רק בספר מתח. "סדר חדש" מפגיש את קוראיו עם המציאות התרבותית והחברתית במזרח התיכון בראשית המאה ה-19. אגב כך הוא מפרק דימויים אוריינטליסטיים על מקומן של נשים בחברה המוסלמית, על הקשר בין דת לפוליטיקה ואף על הרגלי שתיית אלכוהול באזור זה. בולטת במיוחד בספר נוכחותו של האסלאם הסופי, שהיה זרם בעל השפעה דתית, תרבותית ואף פוליטית רבה באימפריה העוסמאנית. בספר משובצים שירים עוסמאניים ופתגמים סופיים ואף קטעים מתורגמים מתוך מסמכים היסטוריים, כמו דיווחי השגריר הבריטי באיסטנבול למשרד החוץ בלונדון.

"סדר חדש" מדגים כי רומן היסטורי יכול להיות כלי טוב ללימוד היסטוריה ובה בעת מהנה וקל לקריאה. אך רומנים היסטוריים מאפשרים דבר-מה נוסף: מבט במציאות העכשווית דרך אירועי העבר. עבור קורא ישראלי בן זמננו, המאבק בין תומכי הסדר החדש ומתנגדיו מזכיר במידה רבה את המאבק סביב הרפורמה המשפטית. בדומה לכך, החוויות הטראומטיות שנושא עמו עלי, גיבור הרומן – חייל יניצ'רי שהשתתף במלחמות בבלקן ובמצור על עכו בשלהי המאה ה-18 – עשויות להדהד זיכרונות וחוויות של רבים מהמלחמות המוכרות לנו כאן. הקריאה בספר מעלה אפוא שאלות גם לגבי ההווה, ומאפשרת לנו לבחון את ישראל בשנת 2024 בעזרת ההוויה באיסטנבול של שנת 1807.