מדי חצי שנה, בגיליונות "זו הדרך" המורחבים המתפרסמים לרגל ראש השנה ופסח, ממליצה המערכת על שורה של ספרים מובחרים. זו אינה רשימה ממצה, כמובן, ישנם עוד רבים וטובים שפורסמו בשפה העברית  – אבל בהחלט רשימה ראשונית.

סיפורו של מחנה אנצאר

"אנצאר, קו לבן דק – סיפורו של מחנה השבויים בדרום לבנון" הוא ספר הביכורים של דותן נווה שפורסם באחרונה. נווה כבר ביים, יחד עם ציפי ביידר, לפני שנים סרט תיעודי על מחנה "אנצאר" הידוע לשמצה. את המחנה הקימו כוחות הכיבוש הישראליים בדרום לבנון ב-1982 ושהו בו כ-7,000 עצירים לבנונים ופלסטינים. מחנה השבויים היה מורכב מאוהלים המוקפים גדר וסוללות עפר. איבטחו אותו חיילי מילואים שישבו במגדלי השמירה סביב הגדרות.

ב-2 באפריל 1985 פונו 1,200 העצירים שהיו כלואים בו באותה עת לכלא עתלית בישראל. 600 נוספים שוחררו למחרת לכפריהם בדרום לבנון והכלא נסגר. לאחר סגירתו מחקו דחפורי צה"ל כל זכר פיסי לקיומו.

ספרו של דותן ובו עדויותיהם של חיילים ועצירים פורסם בהוצאה עצמית. הספר מביא לראשונה גם את סיפורו של "אנצארית", מתקן מעצר לנשים שפעל בבסיס צה"ל בעיר נבטיה, אף היא בדרום לבנון. קיומו של מתקן זה לא נחשף בעת פעילותו. "אנצאר", כאמור, פונה לפני 39 שנה. מעניין כמה עשורים עוד יעברו עד שיחשפו העדויות ממחנה השבויים "שדה תימן" שהוקם בדרום הארץ במקביל לתחילת המלחמה בעזה. עדויות שפורסמו על הנעשה בו מצמררות.

סיבות להישאר ולהיאבק

המשוררת והפעילה החברתית תהל פרוש פרסמה בהוצאת הקיבוץ המאוחד את ספרה האחרון עד כה "סיבות להישאר". קדמו לו קבצי השירה "בצע" (2014) ו"יחסי בעלות" (2020). הספר הנוכחי הוא אסופה של מסות אישיות שראו אור בעיתונות הכתובה ובמקוונת מאז המחאה החברתית ההמונית שפרצה בישראל בקיץ 2011.

בשיריה ובספרה אין פרוש מסתירה את תמיכתה במאבק המעמדי (הייתה בעבר חברת ועד עובדי "הארץ") ואת איבתה לקפיטליזם ולניצול. זו כתיבה אישית ראויה וקולחת, אשר נובעת מן "הזעם הנורא והישר והמובן על העקירה מהבית, כמו הזעם של פלסטינים או של מפונים מגבעת עמל", כפי שהיא כותבת במסה "עקירה תל-אביבית".

ניצב לא ממש דומם

ניצב דוּמם ועוד סיפורי עוצמה" הוא כותרת הספר שפרסמה אראלה דוניבסקי (הוצאת פרדס). זה אוסף של רשימות על בני אדם החיים את המציאות הכאובה של כיבוש השטחים הפלסטיניים. 

דוניבסקי, הנמנית עם הפעילים בדרום הר חברון, נולדה וגדלה בחיפה. באמצע שנות הששים הגיעה, במסגרת גרעין השומר הצעיר, לקיבוץ שובל שבנגב ומאז היא חיה בקיבוץ. כמדריכה בתנועת נוער ערכה אנתולוגיה של תרגומים מן הספרות הערבית. כמחנכת היא יזמה במחצית השנייה של שנות השמונים את המפעל "ילדים מלמדים ילדים", בו התנסו בני נוער יהודים וערבים בתהליך ייחודי של לימוד הדדי. במחצית השנייה של שנות התשעים נמנתה דוניבסקי עם היוזמים והמובילים של סדנאות משותפות לישראלים ולפלסטינים בשכם ובעזה שעסקו בהתמרה של הסבל האישי הנובע מן הסכסוך. בלב מציאות של סכסוך מתמשך, במציאות א־סימטרית, כוחנית ומדממת, במציאות של דיכוי והשפלה, רוקמת המחברת קשרים אישיים מתמשכים ועמוקים, קשרים של כבוד, אמון והדדיות, קשרי אהבה.

זיכרונותיו של איש לא פשוט

המורה והפעיל הקומוניסטי נימר מורקוס (2013-1930) פרסם ב-1999 בערבית את ספרו "חזק מהשכחה (מכתב לבתי): זיכרונות לא פשוטים של אדם פשוט". בינואר האחרון פורסם בהוצאת פרדס תרגומו לעברית מעשה ידיה של ברוריה הורוביץ.

מורקוס נבחר לראשות המועצה המקומית של כפר יאסיף וכיהן בתפקיד זה בין השנים 1999-1979. במהלך תקופה זו כיהן גם בתפקיד מזכיר הוועד הארצי של ראשי הרשויות המקומיות הערביות. יזם את הקמת ועדת המעקב לענייני החינוך הערבי. היה בין יוזמי השביתה ביום האדמה הראשון ב־1976 וממקימי החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון (חד"ש) ב־1977. מורקוס האמין עד יומו האחרון שהמאבק למען כבוד האדם, גבר או אישה, ונגד ההרסנות האלימה של הניאו-ליברליזם, הפנאטיות הדתית והלאומנות, עשוי לשמש בסיס משותף לאחוות אמת בין יהודים לבין ערבים.

מדריך מעשי לקריאה ביקורתית

"ידעת שערוץ קשת 12 מוחזק על ידי הבעלים של 'קוקה קולה'? שקיים מחירון לפרסום כתבות ממומנות המתחזות לכתבות עיתונאיות? ששימוש במילים מסוימות חושף כי הכתבה שקרית או ממומנת?" – לשאלות אלה ונוספות משיב תומר אביטל בספרו "מדריך מעשי לקריאה ביקורתית" בהוצאת איחוד העיתונות העצמאית.

אביטל הוא עיתונאי ופעיל חברתי, הנמנה עם מייסדי הגופים העצמאיים "שקוף" ו"לובי 99". כתב והגיש פינות בתוכנית "עובדה", ב"כלכליסט", ב"הצינור", בערוץ 14, ב"הארץ", ב"מקור ראשון" וב"כאן". פרסם את ספר המתח "המשכן – תעלומת רצח במסדרונות הכנסת" (הוצאת עם עובד). בין לבין, הוא נאבק למען חברה צודקת. קיימת גרסה חינמית של הספר (68 עמודים) באתר "שקוף".

סיפורים קצרים של אבו הישאם

לראשונה פורסמה השנה בשפה העברית אסופת הסיפורים הקצרים "קושאן" של הסופר מוחמד נפאע (2021-1940), אשר כיהן במשך עשור כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית. הספר, בתרגומו של קולקטיב מתרגמים וחוקרים ערבים ויהודים, הופיע בסדרה מכּתוּבּ.

נפאע (אבו הִשָׁאם) נולד בכפר בית ג'ן, השוכן על אחת הפסגות הגבוהות בגליל העליון. נמנה עם ראשוני הסרבנים הערבים-הדרוזים לגיוס לצה"ל. למד ספרות עברית וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. בצעירותו הצטרף למק"י ובהמשך נבחר למוסדותיה. כיהן שנתיים כחבר כנסת מטעם חד"ש. אף-על-פי שפרסם בחייו גם נובלה ומחזה, נודע נפאע בעיקר כאמן הסיפור הקצר. סיפוריו פורסמו ברובם בבמות של המפלגה הקומוניסטית – בעיקר ביומון "אַל-אִתִּיחַאד" ובירחון הספרותי "אל-ג'דיד". קובץ סיפוריו הראשון ראה אור ב-1976, ובמהלך השנים פרסם עוד שבעה קבצים.

סיפוריו של נפאע תורגמו לאנגלית, לצרפתית, לרוסית, לספרדית ולגרמנית. סיפורו "המֻח'תאר החדש של אלסמועי" נכלל בקובץ בעברית "בלשון כרותה" (2019), שיצא אף הוא לאור בסדרה מכתוב. הסיפורים בקובץ "קושאן" תורגמו במודל התרגום-בדיאלוג של מכּתוּבּ. על התרגום עבדו חמש קבוצות של מתרגמים  יהודים  וערבים. עסקה בו  סדנת  מכּתוּבּ  לתרגום,  שנמשכה שלושה ימים בספטמבר אשתקד והתקיימה במרכז משכנות שאננים בירושלים.

ישראלי ופלסטיני נפגשים

מעטים הם הספרים העומדים במרכז מחלוקת פוליטית, ליתר דיוק במרכזה של התקפה ימנית. הרומן "אפירוגון", שפורסם באחרונה, פרי מחקר וראיונות שערך הסופר האירי קולום מק'קאן בישראל ובפלסטין, הוא אחד מהם. הספר שהופיע בהוצאת ספרי נובמבר עורר רדיפה פוליטית.

עיריית חיפה אסרה להשיקו בבית הגפן העירוני והאירוע עבר למרכז מוסאוא. האיסור היה זר לעיר הידועה בחיים המשותפים בה. ואכן לאחרונה הדיחו התושבים את ראשת העיר עינת קליש רותם שאסרה את ההשקה בבית הגפן.  הבחירה בחיפה הולמת את השקתו של רומן דו-לאומי כמו "אפירוגון". הרומן מתחקה אחר רמי אלחנן, ששכל את בתו סמדר בפיגוע ברחוב בן יהודה בירושלים ב-1994, ואחרי בסאם עראמין שחייל ירה בבתו ב-2007, בעת שקנתה ממתקים בכפר ענאתא, צפונית-מזרחית לירושלים.

אפקט הפרפר של מחמוד דרוויש

"אפקט הפרפר", ספרו האחרון של המשורר הלאומי הפלסטיני מחמוד דרוויש (2008-1941) ראה אור בשנת מותו ועורר עניין רב ברחבי העולם. בדצמבר האחרון פורסם בהוצאת הקיבוץ המאוחד תרגומה של עפרה בנג'ו לשירים ולקטעי הפרוזה השירית המרכיבים אותו. לדברי בנג'ו, "הם נקראים כדברי הגות קיומיים, ובה בעת כרישומי ציור עדינים, שלא נעדר מהם המבט השובבי וההומוריסטי, הסרקסטי לעתים, שנותן המחבר בשאלת החיים והמוות. במידת מה, אכן, בספר זה מונחים לפנינו מעין סיכום של חיי דרוויש ואולי גם דברי פרידה מהם".

יהודי אתיופיה והמסע לשוויון

עו"ד רוני (פנטנש) מלכאי היא אשת תקשורת ופעילה לקידום שוויון ולצמצום פערים חברתיים. מלכאי עלתה ארצה בילדותה במסע ארוך ברגל דרך סודן, יחד עם משפחתה. מלכאי פרסמה באחרונה בהוצאת ידיעות ספרים את ספרה "עוצמה שחורה – יהודי אתיופיה והמסע לשוויון". זה סיפורה של קהילה הנאבקת יום-יום למען זכויות חבריה כשווים, כבני אדם, למען עתיד של שוויון. הספר גם מאתגר את החברה הישראלית ונוגע באפליה, בגזענות, בדעות קדומות.

… ובקרוב: אליאס ח'ורי

בקרוב ממש, בחודש מאי, עומד להתפרסם בהוצאת פרדס "אדם בדמותי", הרומן השלישי בטרילוגיה "ילדי הגטו – שמי אדם" של הסופר הלבנוני אליאס ח'ורי. "אדם בדמותי" חותם את סיפור מסעו של אדם דנון בין לוד, חיפה, יפו וניו־יורק. האירועים ברומן מתרחשים ברובם בניו־יורק, בסתיו חייו של האדם, כשהוא פוגש שדים ורוחות מעברו, וביניהם את השחקן ג'וליאנו מר ואת אמו ארנה, ואת המשורר הלאומי הפלסטיני ראשד חסיין, המשמשים גם הם מראות לפענוח סוד. את הרומן, שפורסם במסגרת סדרת מַכְּתוּבּ של מכון ון ליר בירושלים, חותמת שיחה של המתרגם יהודה שנהב־שהרבני עם אליאס ח'ורי לרגל פרסום הרומן בעברית.