מאז הטבח בעוטף והפלישה הישראלית לרצועה ב-7 באוקטובר, תפקיד הרשתות החברתיות במלחמה בשיח על המלחמה ובעיצוב דעת הקהל אינו יורד מהכותרות. עיתונאים ישראלים רבים, חלקם בכירים וחלקם זוטרים, ממחזרים את הטענות הרגילות בדבר מקורות המלחמה – אנטישמיות ("מעשה הרצח האנטישמי הקשה ביותר מאז השואה"), ומסרבים להיכנס לעובי הקורה – קורות הכיבוש הישראלי של השטחים הפלסטיניים. תפיסות אלה מופצות באמצעות הרשתות החברתיות, שהן עסק המגלגל מיליארדי דולרים והמשפיע על תודעתם של מיליארדי בני אדם בעולם.
סרטים וסדרות כמו "הרשת החברתית" (2010), "מסכי עשן: הדילמה החברתית" (2020), "טיקטוק בום" (2022) ועוד חקרו את השפעת הרשתות החברתיות על חיינו, על בריאות נפשנו ועל בריאות החברה, ואת השפעותיהם ההרסניות של תאגידי הענק בעלי כוח בלתי-מוגבל. גיא רולניק, העיתונאי, ובעבר העורך של המוסף הכלכלי "דה מרקר" הוא היוצר של סדרה חדשה המשודרת בערוץ כאן 11 – "דו"ח רולניק". בסדרה חוקר רולניק, יחד עם עיתונאית "דה מרקר" רפאלה גויכמן, את תפקיד הרשתות החברתיות בהפצת בדיות ודיווחים כוזבים סביב מלחמת ישראל-חמאס.
מהסדרה עולה הכאב הנפשי והתסכול האדיר המאפיינים את המרואיינים שנפגעו בטבח בעוטף עזה. הם וקרוביהם צפו בשידור חי וקיבלו תמונות מעוררות זעזוע מזירות הרצח של יקיריהם. הטרור הפסיכולוגי, שהופעל נגד הנפגעים באמצעות הרשתות החברתיות, העצים, הכפיל ושילש את הכאב והזעזוע מאובדן הפרטיות ומפרסום התמונות. חוקרות רשתות חברתיות כמו אורית פרלוב (המכון למחקרי ביטחון לאומי של אוניברסיטת תל-אביב) ופרופ' ענת בן דוד (האוניברסיטה הפתוחה) הדגישו את השימוש ברשתות החברתיות כ"כלי נשק לכל דבר ועניין": כלי נשק שהוכנו מבעוד מועד ומופעלים מרחוק בידי פרופילים פיקטיביים.
אך בין כל המרואיינים בסדרה, היו אלה ג'ונתן גרינבלט, סגן נשיא סטארבקס לשעבר וכיום מנכ"ל הליגה נגד השמצה, ונועם ברנדין, לשעבר בכיר בגוגל, שהצביעו על המניע הכלכלי של בעלי ההון מארק צוקרברג (פייסבוק) ואילון מאסק (לשעבר טוויטר, כיום X) – הגובר על הגנת משתמשים ברשת ועל פרטיותם. ברנדין מדגיש כי כוחן של ענקיות הטכנולוגיה אדיר וכי חברות אלה נוהגות להסביר לעובדיהן כי "הם משפרים ועוזרים לעולם".
ח"כ עמית הלוי (ליכוד), המקדם כעת הצעת חוק לרדיפה פוליטית של מורים, הגיש אשתקד הצעת חוק שנועדה למנוע מרשתות חברתיות לחסום פרסומים ובד בבד – לאפשר לתבוע את חברות הטכנולוגיה בגין צנזורה או פרסום פוגעני. הלוי ביקש להבחין בין רשתות חברתיות שאינן מגבילות פרסום לבין רשתות חברתיות המגבילות פרסומים שאותן יהיה ניתן לתבוע. הצעת החוק של הלוי עולה בקנה אחד עם משנתו של מאסק המדבר על חופש ביטוי ללא מגבלות – כר פורה לימנים קיצונים ולגזענים. מאסק עצמו הואשם לא פעם בתמיכה באנשי הימין הקיצוני ובאנטישמיות וכן בפרישת שטיח אדום עבורם ברשת החברתית שבבעלותו. ברית זו בין מולטי-מיליארדרים לבין חברי כנסת מן הימין הקיצוני משרתת את שני הצדדים. הציבור חייב להגן על עצמו ולדרוש לפרק ולהגביל באופן דרסטי את ענקי הטכנולוגיה שכוחם עולה על כוחם של כלי תקשורת האחרים והם לא פעם חורצים גורלות.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/112718
