ממשלת הימין פרסמה מכרז להקמתו של מתקן ראשון מסוגו להפקת אנרגיה מפסולת, בעלות המוערכת בכמיליארד שקל. לכאורה זוהי התפתחות חיובית בתחום איכות הסביבה, ואולם למעשה מדובר בהקמת מתקן בתוך הגדה המערבית, בניגוד למשפט הבינלאומי האוסר על ניצול משאבי השטח הכבוש על–ידי המדינה הכובשת, וכל זאת מעל לראשי האוכלוסייה הפלסטינית אשר כרגיל כלל איננה נשאלת לעמדתה בנושא, מיודעת או נלקחת בכלל בחשבון.

המתקן מתוכנן להיבנות כ-700 מטר מזרחית לאזור התעשייה מישור אדומים, בסמוך לאתר "השומרוני הטוב", בתוך שטחה המוניציפאלי של ההתנחלות מעלה אדומים ועל שטח שהופקע על ידי ישראל עוד ב-1975. התנחלות זו, כמו שאר ההתנחלויות בגדה המערבית, היא בלתי חוקית על פי הוראות המשפט הבינלאומי. במרחק של כמה מאות מטרים מהמיקום המיועד של המתקן ישנם מקבצים בודדים של קהילות רועים. היוזמה להקמת המתקן היא של החברה לתכנון ופיתוח של ההתנחלות מעלה אדומים וראש העירייה בני כשריאל טען שהוא עתיד לשמש "חלקים נרחבים של מדינת ישראל" ולכן ראוי שיהפוך ל"פרויקט לאומי".

על פי התכניות, המתקן אמור להתחיל לפעול בשנת 2025 ולשרת את הרשויות הישראליות באזור המטרופוליני של ירושלים. המתקן אמור לצמצם את הטמנת האשפה – שהיא השיטה הנפוצה ביותר בישראל ובגדה לטיפול בפסולת לסוגיה השונים – להגדיל פי 2.5 את כמויות האשפה הממוחזרות ולהשיב כרבע מכמויות האשפה כאנרגיה. גודלו המתוכנן הוא כחמישים דונם והוא אמור לטפל בכמויות עצומות של אשפה, הנעות בין אלף ל-1,500 טון פסולת ליום – כולל פסולת ביתית, פסולת אלקטרונית וקרקע מזוהמת. הוא יכלול מתקן למיון פסולת בהיקף של כאלפיים טון ליום, ופסולת שלא תתאים לשריפה תועבר למחזור או להטמנה. לטענת עיריית ההתנחלות מעלה אדומים, המתקן נועד לשמש רשויות מקומיות המונות כמיליון נפש, ובהן גם רשויות פלסטיניות, ברדיוס של כארבעים ק"מ ממיקומו. בשלב זה, לא פורסם באילו רשויות מדובר, למעט העיר ירושלים וההתנחלות מעלה אדומים.

ישראל חתמה השנה על הסכם עם האיחוד האירופי, במסגרת תכניות האיחוד לשיתוף פעולה עם מדינות שכנות, לפיו היא תקבל בשנתיים הבאות תמיכה בסך של כמיליון וחצי יורו עבור יישום התכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2030. בהסכם זה התחייבה ישראל בין היתר ליישם מסגרת חקיקתית שתאמץ את הפרקטיקות והתקינה האירופיות לטיפול בר–קיימא בפסולת. בנספח להסכם זה, כמו בכל ההסכמים שהאיחוד האירופי חותם עם ישראל, נקבע במפורש כי הוא לא יחול מעבר לגבולות הקו הירוק. ואולם תמיכת האיחוד בתכנית האסטרטגית של המשרד להגנת הסביבה – שהקמת המתקן במעלה אדומים צוינה כאחת ממטרותיה ואשר מתייחסת לניצול שטח הגדה לצורך טיפול במפגעים סביבתיים דבר מובן מאליו – מרוקנת מתוכן נספח זה. במקום זאת, האיחוד האירופי מעניק לישראל ידע וניסיון שהוא צבר ואשר ישמשו להעמקת הפגיעה במשאבי הקרקע של הפלסטינים וכדי לאפשר לישראל לחזק את חוסנה הכלכלי של ההתנחלות מעלה אדומים.

לדברי בצלם "ישראל מנצלת מזה שנים ארוכות את מעמדה כמדינה הכובשת ומשתמשת בשטח הגדה המערבית לטיפול בפסולת, כולל בפסולת מסוכנת ובשפכים של רשויות הפועלות בתוך שטחה הריבוני. כדי להקל על עצמה את המלאכה יצרה ישראל מציאות שבה החקיקה הסביבתית בגדה מקלה משמעותית מזו הקיימת בתוך ישראל, תוך התעלמות מההשפעות הסביבתיות ארוכות השנים של מפגעי הפסולת על האוכלוסייה הפלסטינית, על הסביבה ועל משאבי הטבע, ותוך הימנעות מהכנת תכניות שיקום עתידיות. מציאות זו יצרה תמריץ כלכלי להעברת הטיפול במפגעים סביבתיים מתוך שטח ישראל אל שטחי הגדה. הפלסטינים, תושבי השטח הכבוש, הם אלה הנאלצים לשלם את המחיר על פגיעה סביבתית קשה זו, על אף שהם מעולם לא נשאלו לעמדתם בנושא. זו אוכלוסייה כבושה, נטולת כל כוח פוליטי, אין לפלסטינים כל אפשרות להתנגד לכך".