עשרות תושבים בדואים, נשים וגברים, מהשבטים הערבים-בדואים הרשאיידה, הכעאבנה והג'אהלין בשיתוף עם עמותת 'במקום – מתכננים למען זכויות תכנון' והאגודה לזכויות האזרח, הגישו התנגדויות לתכנית ליישוב החדש נועיימה שיוקם ממערבית ליריחו. התכנית נועדה במיוחד עבור הקהילות הבדואיות בשטח סי שבשטחים הכבושים שעשויות להיות מפונות בכפייה אל הישוב החדש הצמוד לשטח איי. התכנית מקודמת תוך התעלמות מוחלטת מצרכי התושבים ומרצונם להישאר במקום מושבם ולקיים את אורח חייהם. התכנית הוכנה ללא הליך של שיתוף ציבור וללא התייעצות עם התושבים.

בראשית הוכנה תכנית עבור תושבי רשאיידה אשר זהו מרחב המחייה שלהם. אך לבסוף הוחלט להרחיב את התכנית ולרכז בתכניות אלה את רוב הקהילות הבדוויות הנמצאות במרכז הגדה המערבית אשר שייכות לשבטים אחרים (כעאבנה וג'אהלין) תוך יצירת עיירה גדולה בה ניתן לבנות, כך על פי התכניות, מעל ל-2,200 יחידות דיור. יחידות הדיור ייבנו בצפיפות גבוהה ותוך התעלמות מוחלטת מצרכיהם ומרצונם של הקהילות להישאר במקום מושבם. הניסיון מלמד כי בתוכניות אחרות שביקשו לייצר ריכוז של אוכלוסייה בדואית המשתייכת לשבטים ולקבוצות שונות, ללא הסכמה, נוצרו כמעט בוודאות מתחים חברתיים ותרבותיים חריפים.

מוחמד אכסן סומרין, משבט הכעאבנה שהגיש את אחת ההתנגדויות :"אם יעבירו אותנו ליריחו – הכלכלה שלנו תקרוס. אנחנו חיים כ-50 משפחות במקבץ, מתפרנסים מרעיית העדרים וממכירת מוצרי החלב. ראינו שבתכנית מתוכננים אזורי תעשייה קטנים – אבל בלי העדרים שלנו ובלי שטחי המרעה, מה יימכר שם? ומאיפה יהיה כסף לקנות? גם בלי לבנות מסביב גדר, הכינו תכנית שתהיה עבורנו כמו בית כלא"

אדריכל אלון כהן ליפשיץ מ'במקום' הוסיף: "אין כל רע בכך שישראל מקדמת תכניות לפלסטינים בשטח סי וזהו צעד מבורך שהרשויות מקצות אדמות מדינה עבור פלסטינים. אבל אי אפשר להעביר אוכלוסייה מוגנת של אלפי אנשים בכפייה רק בשל הרצון 'לנקות' שטחים מסביב להתנחלויות. מימוש של המהלך התכנוני הזה אינו מוסרי והוא יעשה תוך רמיסה גסה של זכויות תושבי המקום ושל החוק הבינלאומי. עבור קהילה שממילא סובלת מעוני קיצוני והעדר פתרונות תכנוניים שיענו על צרכיה, מהלך זה עשוי להמיט אסון. מן הראוי למצוא פתרונות ישימים אשר יאפשרו לתושבים אלה לקיים אורח חיים על פי תרבותם וצרכיהם."

עוד טוענים המתנגדים כי התכנית מתעלמת מהמאפיינים הבסיסיים של החברה הבדואית ומנסה לכפות עליה דגם של יישוב קהילתי, שזר לבדואים ולתרבותם. כפי שמערכת התכנון מכירה בצורות התיישבות מגוונות עבור קהילות יהודיות כמו הקיבוץ, היישוב הקהילתי, המושב והעיר, יש לראות גם בישוב הבדואי דגם וצורת התארגנות מרחבית ייחודית. כל תכנית עבור הקהילות הבדואיות חייבת להתחשב בהיגיון הפנימי של היישוב הבדואי ולבסס עליו את התכנון.