יום חופש העיתונות הבינלאומי צוין אתמול (שישי) ברחבי העולם ועל פי מדד חופש העיתונות העולמי שפרסם הארגון "עיתונאים ללא גבולות" ישראל במקום ה-97. מדובר על ירידה של 11 מקומות לעומת המדד שפורסם בשבוע שעברה. מארגון העיתונאים נמסר כי "העיתונאים והעיתונות בישראל מתמודדים עם מציאות כאוטית, עם התקפות בלתי פוסקות, וניסיונות לערער על עצמאותם מצב הבא לידי ביטוי במדד חופש העיתונות של 'עיתונאים ללא גבולות'".

דו"ח שפרסם הארגון בחודש שעבר, "עיתונאים תחת מתקפה 2023", מצביע על זינוק במספר התקיפות של עיתונאים. מדובר על עלייה שנרשמה אשתקד של יותר מ-100% בתקיפות עיתונאים כאשר יותר ממחצית מהתקיפות בוצעו על ידי אנשי כוחות הביטחון. בנוסף לנתונים המפורטים, הדו"ח כולל גם אמירה חד משמעית – עיתונאים לא יכולים לבצע את עבודתם כאשר הם נתונים לאיומים ולהסתה.

ענת סרגוסטי, מנהלת תחום חופש העיתונות בארגון העיתונאים והעיתונאיות: "אנו חשים אכזבה גדולה ממערכות אכיפת החוק. התלונות שהוגשו למח"ש נגד שוטרים החשודים באלימות כלפי עיתונאים, לא זכו למענה ראוי וברוב המכריע של המקרים, התלונות נסגרו בלי שננקטים צעדים פליליים או משמעתיים נגד השוטרים החשודים. גם כאשר יש עדים ותיעוד של אירוע האלימות עצמו. אירועי אלימות משטרתית נגד עיתונאים לא מקבלים מענה כנדרש ואין שום מנגנון הרתעה.

מהדו"ח עולה עוד כי בשנה החולפת נרשמו 61 אירועים של תקיפה נגד עיתונאים. 31 מקרים של תקיפה על ידי כוחות הביטחון: 25 בידי כוחות משטרה ו-6 בידי חיילי צה"ל. 25 מקרים של תקיפה בידי קהל ועוד 5 מקרים של הסתה ואיומים. רוב המותקפים (49) היו גברים, 11 נשים, רוב המותקפים יהודים (38) אולם יש שיעור גבוה של עיתונאים ערבים שהותקפו (18 עיתונאים). מבחינת פריסה גיאוגרפית, תל אביב היא העיר שבה היו הכי הרבה התקפות נגד עיתונאים (17), אחריה בטבלה נמצאת ירושלים (16 אירועים). בחודש מרס נרשם שיא אירועי תקיפה עיתונאים עם 13 אירועי אלימות.

"אירועי ה-7 באוקטובר 2023 חשפו עיתונאים לפגיעה ישירה עקב המלחמה, אבל גם העצימו את סערת הרגשות הציבורית, והעיתונאים היו, בין השאר, האפיק שכלפיו הופנו הרבה זעם, כעס ותסכול. מאות עיתונאים מהעולם הגיעו לישראל כדי לסקר את המלחמה. חלק מהציבור לא אהב את הטון, את המונחים ואת הנרטיב של העיתונות הזרה, ולעיתים חוסר שביעות הרצון הזאת מצא ביטוי בתקיפות עיתונאים. בנוסף, חלק מהעיתונאים הזרים שהגיעו השתייכו לכלי תקשורת שמשדרים בשפה הערבית, ועצם השימוש בשפה הערבית, או השתייכות לכלי תקשורת שמשדר בערבית שימש טריגר להתקפות על עיתונאים", נאמר בדו"ח.

15 מקרים של תקיפות פיזיות של עיתונאים נרשמו בין ה-7 באוקטובר ועד ה-31 בדצמבר 2023. שישה מהמקרים היו של תקיפת שבוצעה על ידי אזרחים נגד עיתונאים. שישה מקרים שבהם שוטרים תקפו עיתונאים ושלושה מקרים של אנשי צבא נגד עיתונאים. 10 מתוך 15 התקיפות בוצעו כלפי צוותי תקשורת זרים. יצוין שארבעה עיתונאים ישראלים נרצחו במתקפת החמאס ב-7 באוקטובר. צלם "ידיעות אחרונות" רועי עידן שנרצח בכפר עזה, דקות אחרי שהספיק לשלוח למערכת סרטון ובו תיעד איש חמאס מגיע לקיבוץ על גבי גלשן רוח. צלם "ישראל היום" יניב זוהר נרצח בקיבוצו, נחל עוז, ושני עיתונאים נרצחו במסיבת נובה, איילת ארנין מכאן 11 ושי רגב מ"מעריב".

בתוך כך ולציון יום חופש העיתונות, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, אונסק"ו, בו חברות 195 מדינות, העניק ביום חמישי האחרון את פרס חופש העיתונות העולמי לכלל העיתונאים הפלסטינים הפועלים בשטחים הכבושים – הגדה המערבית, רצועת עזה וירושלים המזרחית.

הפרס הוענק בבירת צ'ילה, סנטיאגו, והעיתונאי החוקר המקומי מאוריסיו ווייבל, מסר בטקס הענקת הפרס: "זהו מסר של סולידריות והכרה בעיתונאים הפלסטינים המסקרים את המלחמה בעזה". מנכ"לית אונסק"ו, אודרי אזולאי, הוסיפה: "זו מחווה לעיתונאים המתמודדים יום-יום עם קשיים עצומים על מנת לדווח ולמסור מידע ממקור ראשון". על פי נתונים שנמסרו בטקס ומקורם בפדרציה הבינלאומית של העיתונאים, יותר ממאה עיתונאים ועובדי תקשורת פלסטינים נהרגו ברצועת עזה, במקרים רבים יחד עם בני משפחותיהם, מאז תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר אשתקד.

לדו"ח המלא על חופש העיתונות העולמי שפרסם אתמול "עיתונאים ללא גבולות" (באנגלית):

https://rsf.org/en/2024-world-press-freedom-index-journalism-under-political-pressure