אלימות נגד נשים היא מגיפה חברתית אכזרית במידותיה ובעוצמתה. במלחמות, אלימות כלפי נשים הופכת נשק ייחודי באכזריותו. העדויות והמראות מהאלימות המזוויעה שביצעו מחבלי חמאס בנשים ביישובי עוטף עזה ב-7.10 נצרבו בתודעה של כל אדם בר-מצפון. בעזה, שני שלישים מכלל ההרוגים בעקבות ההפצצות הישראליות עד כה היו נשים וילדים. המחיר שנשים משלמות במלחמות הוא מכופל. ככל שנמשכת המלחמה ומתארכת, מתערער עוד יותר ביטחונן האישי של נשים עד לריסוקו המוחלט: אלו המחירים המידיים אותם גובה המלחמה מנשים.
אך המציאות החברתית שנוצרת בצל המלחמה גוררת עמה מחירים נוספים: החלטת הממשלה להקל את התנאים לקבלת רישיון נשק והצפת הרחובות באקדחים וברובים, ללא כל בדיקה של משרדי הרווחה והבריאות, מעלות את הסיכון לאלימות קטלנית, רצחנית, בתוך המשפחה. גם בקרב המובטלים, מצבן של הנשים רע יותר, כאשר כ-60% מכלל המובטלים החדשים הן מובטלות.
שותפות ולא מלחמה
על רקע זה, בשבת האחרונה, ביום הבינלאומי לציון המאבק באלימות כלפי נשים, קיימה תנועת נשים דמוקרטיות בישראל (תנד״י) בתל-אביב מפגש נשים יהודי-ערבי תחת הכותרת: ״מלחמה, ובכל זאת מדברות״. למפגש הגיעו כ-50 נשים יהודיות וערביות, מיפו, טמרה, שפרעם, טייבה, כפר יאסיף, גבעתיים, לוד, רמלה, נצרת וירושלים. רבות מהמשתתפות – חברות ותיקות בתנד״י. האחרות הגיעו ממעגלים רחבים יותר, ביניהם בנק״י, ארגוני השלום וגם המאבק למען השבת החטופים. בין המשתתפות היו שתי נציגות של חד״ש ברמה המוניציפלית: אלמאזה ג׳אברה, ראש רשימת חד״ש בטייבה וחברת מועצה, ומרים עוואד, ראש רשימת חד״ש בטמרה המתמודדת למועצה לראשונה בבחירות המקומיות הקרובות. במהלך המפגש ערכו החברות דיון פוליטי ושוחחו על החוויות האישיות שלהן מאז תחילת המלחמה. בסיום האירוע יצאו עשרות החברות להפגנה יהודית-ערבית משותפת בשדרות רוטשילד תחת הקריאה: "כן לשלום, לא למלחמה!״
את המפגש פתחה מזכ״לית תנד״י נסרין מורקוס. בדבריה ציינה: ״בצל המלחמה, ובצל הנפילה של קורבנות רבים משני העמים, נפגשות נשים יהודיות וערביות כדי להגיד – לא למלחמה! לא לאלימות! אנחנו כואבות על כל הקורבנות, בנות ובני משני העמים".
המאבק בכיבוש – חלק מהמאבק באלימות נגד נשים
נשיאת תנד"י וחברת הכנסת לשעבר, תמר גוז׳נסקי, הדגישה בדבריה כי המאבק נגד הכיבוש ובעד פתרון שתי המדינות הוא חלק בלתי נפרד מהמאבק באלימות כלפי נשים. ״אם מישהו באמת נגד אלימות כלפי נשים, איך הוא יכול להשלים עם אלימות נגד ילדים, נגד עמים אחרים?״
אחת המשתתפות הצעירות סיפרה על משפחתה מאחד הקיבוצים בעוטף עזה, אשר הסתתרה בממ״ד מפני שלוחי החמאס במשך יום וחצי. ״אני פשוט לא רוצה שזה יקרה יותר, אף פעם. לשני העמים מגיע לחיות בשקט, גם לעזתים וגם לישראלים״.
חברות ערביות אחדות הביעו דאגה ופחד להתבטא נגד המלחמה במרחב הציבורי ובמקומות העבודה. הרדיפה המקארתיסטית, אותה מלבה ממשלת הימין, והמישטור של כל ביטוי של אמפתיה עם קורבנות המלחמה העזתים מרחיבים את השסע בחברה האזרחית בין יהודים לערבים. המקארתיסטים מנופפים בטענה המומצאת לפיה הבעת כאב על חיים פלסטיניים שנגדעו שוות ערך לתמיכה בחמאס.
מזכ"ל תנד"י, סיפרה שהתמודדה עם רדיפה ברשתות בעקבות מאמר משותף שלה ושל גוז׳נסקי שפורסם בעיתון ״הארץ״, שבו קראו להפסקת המלחמה ולחתירה לפתרון מדיני. היא הדגישה כי הרדיפה אחר עובדות וסטודנטיות ערביות מבטאת השלכה שלילית נוספת על נשים עקב המלחמה המתמשכת. כפי שסיכמה תמר גוז׳נסקי את דבריה: ״אנחנו בתנד״י פועלות במקביל להגנה על נשים מפני אלימות, נגד הכיבוש ולמען הדמוקרטיה״.
מפגש הנשים שהתקיים בשבת האחרונה הוא נקודת ציון דרך חשובה במאבקים הללו. הוא סיפק נקודת הזנקה להרחבת המעגל של המאבק היהודי-ערבי למען חיים טובים ובטוחים יותר לשני העמים ככלל, ולנשים יהודיות וערביות בפרט.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/125610
