מהפך היסטורי בפרגוואי: מנהיג השמאל נבחר לנשיא

 

    לראשונה מזה 61 שנים, הפסידה מפלגת "קולורדו" – הנחשבת למפלגת השלטון הוותיקה בעולם – בבחירות לנשיאות בפרגוואי. המנצח הוא מנהיג האופוזיציה ואיש השמאל, פרננדו לוּגו (56), לשעבר בישוף בכנסייה הקתולית. הניצחון הוא של לוגו אישית ושל 20 התנועות החברתיות ומפלגות השמאל, שתמכו במועמדותו, וביניהן התנועות הגדולות בפרגוואי, המאגדות איכרים ללא אדמות או בעלי חלקות קטנות. לוגו גרף 41 אחוזים מהקולות, והוביל בעשרה אחוזים על פני יריבתו ממפלגת "קולורדו", בלנקה אובלאר. המתמודד השלישי בבחירות, הגנרל הימני בדימוס לינו אוביאדו, שהשתחרר בשנה שעברה מהכלא לאחר ניסיון הפיכה, השתרך מאחור בפער גדול.

    "בחרתם בפרגוואי חופשייה ועצמאית. עשינו היסטוריה בבחירות האלה" – קרא לוגו לעבר קהל תומכיו, כ-50 אלף, שהתאספו במרכז הבירה אסונסיון. "אנו רואים היום הוכחה לכך, שהאנשים הפשוטים מסוגלים לנצח", אמר לוגו קודם לכן במטה הבחירות שלו.

    לוגו חרט על דגלו את העזרה לעניי פרגוואי, שרבים מהם היגרו מהמדינה. על כך מעידה העובדה, שהמסיבה הגדולה לציון ניצחונו של לוגו נערכה דווקא בבירת ארגנטינה, בואנוס איירס, בה התאספו אלפים מיוצאי פרגוואי באחד מרחובותיה המרכזיים. כ-20 אחוזים מאוכלוסיית פרגוואי, יותר ממיליון וחצי מאזרחיה, מתגוררים בארגנטינה.

    לא קל לנצח בקלפי בפרגוואי, בה ספרי הבוחרים מלאי הפתעות. בבדיקה אקראית שערכו, מצאו אנשיו של לוגו בספר הבוחרים את שמו של פרויילאן נוגרה, מוותיקי מלחמת 1870, כבוחר מן המניין. אילו נוגרה היה חי כיום, הוא היה בן 140… כך, שייתכן שנצחונו של לוגו במציאות הוא גדול הרבה יותר מכפי שמסרה ועדת הבחירות המרכזית, שנשלטה בידי מפלגת השלטון לשעבר.

    אבל לא די בניצחון בבחירות. ללוגו ממתינה משימה קשה במיוחד. עליו להתמודד עם שחיתות, האוכלת כל חלקה טובה; עם הברחות, שהפכו את המדינה לתחנת מעבר לכל פושע מקומי ובינלאומי; והחמור מכל: עם שאלת הבעלות על האדמות.

    מפלגת "קולורדו", שתמכה בדיקטטורה האכזרית בת  35 השנים של אלפרדו סטרוסנר, היא המייצגת הנאמנה של בעלי האדמות הגדולים. 80% מהאיכרים, לעומת זאת, חיים מתחת לקו העוני, וזה קו העוני של פרגוואי, ולא של ישראל. כן יצטרך לוגו להתמודד עם ארה"ב, אשר מקימה בשטחה של מדינתו בסיס צבאי, ובו גם בסיס של חיל האוויר האמריקאי. הנשיא המכהן הימני, ניקנור דוארטה, חתם ב-2007 על הסכם עם הממשל האמריקאי, לפיו יוקם הבסיס בפרגוואי, במקום הבסיס שנסגר בהוראת נשיאה השמאלי של אקואדור, רפאל קוראה. משלחת ראשונה של 400 אנשי צבא של ארה"ב כבר הגיעה, כדי להחיש את הקמת הבסיס.

    לנשיא הנבחר בפרגוואי ולנשיאים במדינות השכנות (לולה" דה סילבה בברזיל ואוו מוראלס בבוליביה) רב המשותף: השלושה באו מבתים עניים וצמחו בתנועות חברתיות   עממיות.  "לולה"  היה   פעיל   בוועדי   העובדים ובאיגודים המקצועיים; מוראלס הקים את איגודי האיכרים ועובדי החקלאות; ולוגו פעל רבות עם תנועות האיכרים. ממשלתו של לוגו, עם נשיא ברזיל "לולה" מימינו ועם נשיא בוליביה מוראלס משמאלו, מצטרפת לזרם העולה של מנהיגי תנועות עממיות, המגיעים לפסגה כתוצאה מתמיכה עממית גדולה.

     לאחר היבחרו הודיע לוגו, שהכרה בסין עממית היא אחד הצעדים הראשונים שהוא ינקוט עם קבלת התפקיד בחודש אוגוסט. צפוי שהוא יהדק את הקשרים הכלכליים והדיפלומטיים בין פרגוואי לבין ונצואלה וקובה.

מק"י שיגרה ברכה לקומוניסטים של פרגוואי

    לרגל בחירת לוגו, שיגרה מק"י ברכה, בחתימת המזכ"ל מוחמד נפאע, אל המפלגה הקומוניסטית של פרגוואי. מפלגה זו תמכה במועמדותו של לוגו לנשיאות. המפלגה,  יחד עם מפלגות שמאל אחרות, הקימה את ה"ברית הסוציאליסטית הפטריוטית", שהציגה מועמדים בבחירות לפרלמנט ולסנאט. המפלגה הקומוניסטית של פרגוואי נוסדה ב-1928 ובמשך עשרות שנים פעלה במחתרת. שלושה מזכירים כלליים של המפלגה נרצחו בידי המשטרה במהלך 35 שנות הדיקטטורה של אלפרדו סטרוסנר