מכון ון ליר בירושלים פרסם באחרונה את מדד המגדר של "שוות – לקידום נשים בזירה הציבורית". זו השנה ה-11 בה מתפרסם המדד שהוא כלי מדידה רב עוצמה הבוחן שינויים לאורך זמן במצבם של נשים ושל גברים בישראל. המדד מציג תמונה מפורטת של אי-השוויון בתחומי חיים שונים – עבודה, השכלה, עוני, עוצמה פוליטית וכלכלית, תרבות וספורט, אלימות, חלוקת זמן, בריאות – ומדי שנה נוספים לו תחומים חדשים.
השנה נוספו שני מרכיבים חדשים: הפער המגדרי במשך זמן ההגעה לעבודה בממד הזמן, והפער המגדרי בקרב מקבלי פנסיה בני 65 ויותר. בחינת אי-השוויון המגדרי מתבצעת גם בהצטלבויות בין מגדר לבין מיקומים חברתיים שונים, כמו החברה הערבית, החברה החרדית ובני 65 ומעלה. המדד חושף מגוון של נקודות אי-שוויון בין נשים לגברים באופן המעיד שאי-השוויון המגדרי הוא עיקרון מכונן ואבן יסוד עיקשת של החברה בישראל.
המדד ל-2023, בעריכת הגר צמרת, הדס בן אליהו, נעמי חזן, חנה הרצוג, יוליה בסין ורונה ברייר־גארב, מצביע על עלייה של 4% ברמת אי-השוויון המגדרי בישראל בהשוואה לשנה שקדמה לה. לדברי המחברות, "הפגיעה הקשה בייצוג נשים בזירה הפוליטית והכלכלית, שחלה אשתקד עוד לפני פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, העצימה מגמה זו. להערכתנו היא תוביל לעלייה חדה נוספת ברמת אי-השוויון המגדרי בישראל בשנים הקרובות. תמונת הנתונים מלמדת כי החלטות לגבי המדיניות בתחומים אלה אינן מביאות לידי ביטוי את הצרכים ואת סדרי העדיפויות של מחצית מאוכלוסיית ישראל – וכך איכות ההחלטות והמדיניות נפגעת במידה ניכרת".
יצוין כי מתחילת המדידה בשנת 2004, חלה ירידה של 11% בלבד ברמת אי-השוויון המגדרי הכוללת – שיפור של פחות מאחוז בממוצע לשנה. הממד שבו קיים הפער המגדרי העמוק ביותר ממשיך להיות עוצמה פוליטית וכלכלית. הממד השוויוני ביותר הוא השכלה.
הרעה בתחום האלימות כלפי נשים
בממד האלימות כלפי נשים נרשמה הרעה כמעט בכל האינדיקטורים. בולט במיוחד הגידול במספר הנשים המטופלות במרכזים של משרד הרווחה להתמודדות עם אלימות במשפחה והירידה בתחושת הביטחון של נשים בזמן הליכה באזור מגוריהן בשעות החשכה. בשנת 2023 התרחשו 30 מקרים של רצח נשים על רקע מגדרי – עלייה בהשוואה לנתוני השנים האחרונות
"בממד העוצמה אנו מודדות את אי-השוויון במוקדי הכוח והשליטה הפוליטיים והכלכליים בישראל", נמסר. במדד 2022 נרשם שיפור בממד זה, אך במדד 2023 שוב עלתה רמת אי-השוויון. מעידים על כך: הירידה בייצוג נשים בממשלת הימין-חרדים, בתפקידי ניהול במגזר הציבורי ובדירקטוריונים של חברות ממשלתיות. מאז שנת 2019 גדל באיטיות הפער המגדרי בשכר החודשי הממוצע. אך לפי נתוני מדד 2022, גדל הפער המגדרי גם בשכר החציוני ובזה השעתי. הפער המגדרי בשכר השכירים הוא השני בגובהו בקרב המדינות הקפיטליסטיות הגדולות החברות בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח הכלכלי (OECD).
הפן המגדרי בתחולת העוני משלים את התמונה: שיעור הנשים העניות גבוה משיעור הגברים העניים, והפער המגדרי בתחום זה גדל. לעומת זאת, בחברה הערבית נמשכת הירידה ברמת אי-השוויון בין נשים לגברים שהחלה בשנת 2018. אולם ירידה זו נובעת בחלקה מהרעה במצבם של גברים ערבים: חלה ירידה בשיעור ההשתתפות של גברים ערבים בשוק העבודה, בעוד שבקרב נשים ערביות הירידה שהתרחשה תוקנה ברובה.
הפערים בין נשים לגברים מבוגרים, בני 65 ויותר, הם עמוקים בכל היבטי החיים שנבחנו: גברים מבוגרים מועסקים בהיקף גבוה יותר והכנסתם משכר ומפנסיה גבוהה יותר, וגם בריאותם טובה יותר. בשנת המדידה האחרונה, גדל הפער המגדרי בקרב מקבלי הפנסיה עקב עלייה ניכרת בשיעור הגברים המקבלים פנסיה: 51% מהגברים בני 65 ויותר לעומת 38% מהנשים בגיל זה. כמו כן,)ההכנסה הממוצעת של גברים עלתה בעוד זו של נשים ירדה במעט.
כל נתוני מדד המגדר זמינים לצפיה באתר "יודעת":
https://www.yodaat.org/gender-index
