בטרם יצאה הכנסת לפגרה ובעקבות התעצמות המחאה ההמונית נגד ממשלת הימין, הגישו חברי כנסת ימניים מהקואליציה ומהאופוזיציה שורה של הצעות חוק שנועדו לכרסם בחירויות הדמוקרטיות. בשבוע שעבר הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיה ייאסר על אזרחים להתקרב לשוטרים כחלק מ"איסור הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו" – ועליהם יהיה לשמור על מרחק של שני מטרים לפחות מהשוטר. אם תקודם, עלולה ההצעה לפגוע ביכולתם של אזרחים להפגין וכן לתעד את פעילות השוטרים. לפי התיקון לחוק שיזם ח"כ אושר שקלים (הליכוד), "העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".
שקלים טוען כי מדובר ביוזמה פרטית שלו ולא מטעם המשטרה, אך המשטרה תכננה בעבר לקדם חקיקה דומה. לפני כשנתיים וחצי, ניסה המפכ"ל יעקב שבתאי לכלול בחוק איסור התקרבות אזרחים לשוטרים כמרכיב בתוכנית הרב שנתית של משטרת ישראל. גם בדיווח ששודר לאחרונה בערוץ 11 נאמר, כי המפכ"ל מעוניין לקדם בחקיקה איסור על התקרבות למרחק מסוים משוטר בשטח – אלא אם ביקש השוטר אחרת. "בשל העובדה שהדבר מצריך תיקון חקיקה, צוות בראשות היועצת המשפטית של המשטרה עוסק בכך", נאמר בשידור.
סמכויות נוספות למשטרה
במקביל דנה הוועדה לביטחון לאומי בראשות ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית) דנה בהצעת חוק פרטית של ח"כ אליהו רביבו (ליכוד) שמטרתה להרחיב באופן קיצוני את סמכויות המשטרה בנוגע לקביעת תנאי שחרור בערובה לחשודים בעבירות חמורות. לפי ההצעה, תוגדל פי שלוש תקופת הזמן שיוכלו קציני משטרה להרחיק חשודים מכל אזור, לקבוע להם מעצר בית והגבלות ללא אישור שופט, וכל זאת ללא הסכמת החשוד.
ההצעה, שאושרה כבר בקריאה ראשונה, מקודמת בוועדה למרות התנגדות עזה של משרד המשפטים ושל הסניגוריה הציבורית. ההצעה מקודמת גם חרף העובדה שכבר מונחת הצעת חוק ממשלתית בנושא, ולמרות שוועדת השרים לחקיקה שאישרה את התמיכה בהצעה הפרטית בקריאה טרומית, החליטה שזו "תמתין להצעת חוק ממשלתית שתוכן בנושא".
הצעת החוק הפרטית של רביבו כוללת הוראת שעה למשך שלוש שנים לתיקון חוק סדר הדין הפלילי. בין השאר, מציע רביבו להקנות לקציני משטרה את הסמכויות הבאות בקשר לשחרור בערובה של חשודים בכל העבירות מסוג פשע: סמכות לאסור כניסה לאזור, ליישוב או לכל מקום בארץ למשך 45 ימים במקום מקסימום 15 ימים שהחוק מאפשר להם כיום; איסור לקיים קשר עם גורמים שהקצין יקבע למשך 45 יום, במקום 30 יום כיום; אפשרות להכפיל את משך ההגבלה שיטיל הקצין על חובת מגורים או הימצאות באזור או ביישוב מ־15 ימים כיום ל־30 ימים; והאפשרות לאסור יציאה ממקום המגורים של החשוד במשך כל שעות היממה או חלק ממנה (למעשה מדובר במעצר בית, אך ללא אישור שופט) מתקופה מירבית של חמישה ימים כיום ל־15 ימים.
שנת מאסר למעליב איש כוחות הביטחון
שישה ח"כים מישראל ביתנו (שבאופוזיציה!) בראשות יוליה מלינובסקי ואביגדור ליברמן הגישו הצעת חוק "לאיסור ביזוי אנשי כוחות הביטחון ופגיעה בכבודם". לפי ההצעה יוטל עונש מאסר של שנה או קנס על מי שיפריע לאיש כוחות הביטחון; על מי שיעליב איש כוחות הביטחון יוטל קנס.
אותו כיוון משרתת גם הצעת החוק שיזמה בעבר ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית). לפיה תשונה ההגדרה של "פרסום" הקבועה בחוק, כך שזו תכלול גם סימון "לייק" ברשתות חברתיות. זו הצעה מסוכנת להרחבה של האיסורים הפליליים, אשר תוביל לכך שפעולה בודדה, שכלל איננה עולה לכדי פרסום, תוביל למאסר. הצעת חוק זו גם מציעה לשנות את מבחן ההסתברות ולהוריד את הרף הקבוע בו, כך שיהיה צורך להוכיח הסתברות "סבירה" ולא "ממשית", לפיה ההתבטאות תוביל לביצוע מעשה טרור. חברה לסיעה, יצחק קרויזר, הציע להטיל חובות בנזיקין בגין פרסומים האסורים לפי החוק, וזאת ללא הוכחת נזק. מדובר בפתיחת פתח לתביעות השתקה נגד גורמים המבקרים את הממשלה, ובכך להוות אפקט מצנן וצעד לצמצום השיח הציבורי.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/128740
