הניסיונות של מפלגות השמאל הצרפתיות לגבש חזית מאוחדת נגד הנשיא הימני עמנואל מקרון, לקראת הבחירות לפרלמנט בחודש הבא, צוברים תאוצה. המפלגה הקומוניסטית הודיעה היום (שלישי) שמצטרפת לחזית "האיחוד העממי" של מועמד השמאל בבחירות לנשיאות, ז'אן לוק מלנשון.
מלנשון הגיע למקום השלישי בסבב הראשון של הבחירות וזכה בכ-23% מקולות הבוחרים, אחרי מארין לה פן מהימין הקיצוני והנשיא הניאו-ליברלי עמנואל מקרון. מלנשון הצליח להשיג אתמול הסכם עם מפלגת הירוקים ובמהלך היום צפויה להצטרף לחזית המפלגה הסוציאליסטית.
כרזה לקראת הבחירות לפרלמנט צרפת: "מלנשון ראש ממשלה – הצביעו למען מועמדי האיחוד העממי".
מקרון נבחר לכהונה שנייה בחודש שעבר, אך הוא זקוק לתמיכה מרוב של מחוקקים כדי להעביר את סדר היום הניאו-ליברלי שהוא מקדם הכולל את העלאת גיל הפרישה של העובדים. על פי סקר שנערך לפני שבועיים חזית שמאל מאוחדת תקבל 33% מהקולות. תוצאה טובה יותר מהברית של מפלגתו של מקרון עם השמרנים. אותו סקר העניק 31% לימין הקיצוני, אך בימין חצויים כעת בין הרצון להצטרף לקואליציה של מקרון או להצטרף ללה פן.
בהסכם של מלנשון עם הירוקים, אמרו שני הצדדים כי גם אם יסכימו שצרפת לא צריכה לצאת מהאיחוד או לזנוח את מטבע היורו, הם מוכנים "להפר את חוקי האיחוד", כולל החלטות תקציביות וחוקי התחרות הקפיטליסטים. אוליבייה פורה, מנהיג המפלגה הסוציאליסטית הסכים שהמדיניות של "שוק חופשי באיחוד זקוקה לרפורמה". פורה ומלנשון גם צולמו מתחבקים בהפגנת ה-1 במאי הגדולה שנערכה ביום ראשון במרכז פריס. מלנשון כיהן כשר במפלגה סוציאליסטית עד תחילת שנות האלפיים אך עזב אותה ב-2008 עקב עמדותיה הימיניות. הוא גם רוצה שצרפת תעזוב את ברית נאט"ו הפרו-אימפריאליסטית.
ההסכם עם הירוקים והקומוניסטים כולל תוכנית להורדת גיל הפרישה ל-60, להעלות את שכר המינימום ל-1,400 יורו לחודש ופיקוח ממלכתי הדוק על מחירי המוצרים החיוניים כדי להיאבק ביוקר המחיה. כל מרכיבי המשאל: מלנשון ומפלגתו, הירוקים והמפלגות הקומוניסטיות והסוציאליסטיות מאוחדים באיבדתם כלפי "נשיא העשירים" כפי שמוכנה מקרון בעיתונות הצרפתית.
גם עובדים ומובטלים רבים מגלים עויינות הולכת וגוברת כלפי נשיא צרפת. לפני עשרה ימים מקרון פונה במהירות על ידי צוות אבטחה לאחר שהותקף בעגבניות שרי בידי עוברי אורח. מקרון היה בעיצומו של הביקור הציבורי הראשון שלו מאז הבחירות ב-24 באפריל, בשוק בפרבר בפריז, כשמתוך הקהל שהתגודד סביבו, זרקו עגבניות שרי לעברו. העגבניות לא פגעו כלל במקרון, אך עוררו קריאות נגד הנשיא. המאבטח שלו צעק "קליע" לפני שפתח את המטרייה כדי להגן על מקרון מפני מתקפת עגבניות נוספת. לאחר מכן לווה הנשיא מחוץ לזירה. מקרון ביקר בסרג'י, פרבר של מעמד הפועלים בצפון מערב פריס שבו מתגוררים 65 אלף תושבים. מחצית מתושבי הפרבר הפועלי, 48%, בחרו במועמד מלנשון בסבב הראשון של הבחירות לנשיאות ב-10 באפריל. מקרון דורג במקום השני עם כ-23% מהקולות.
העיתוי לחתימת על ההסכם לאיחוד השמאל, היום, הוא סמלי ביותר. היום לפני 86 שנה, ב-3 במאי ,1936 החזית העממית ניצחה בבחירות לפרלמנט הצרפתי והרכיבה את הממשלה בראשות הסוציאליסט לאון בלום. החזית הוקמה על רקע המאבק המשותף בפשיזם והתחזקות הימין הקיצוני במדינה וברחבי אירופה. החזית העממית זכה ל-386 מושבים מתוך 608 של האסיפה הלאומית: 167 של המפלגה הרדיקלית ומפלגות שמאל נוספות, 147 סוציאליסטים ו-72 חברי פרלמנט קומוניסטים. אמנם המפלגה הקומוניסטית לא הצטרפה לממשלה בגלל סירובם של הסוציאליסטים לתמוך תמיכה פעילה ברפובליקה הספרדית שנאבקה בפשיזם, אבל העניקה לה את הרוב הדרוש כדי לקדם רפורמות חברתיות חשובות.
זמן קצר לאחר הקמת הממשלה, ב-24 במאי 1936 היא ביקשה להוקיר את נרצחי דיכוי הקומונה הפריזאית ב-1871 – הניסיון הסוציאליסטי הממלכתי הראשון בתולדות האנושות. העצרת נערכה בהשתתפות של כ-600 אלף מפגינים בבית הקרבות פר לשז בבירת צרפת. בראש המצעד צעדו בלום ומזכ"ל המפלגה הקומוניסטית מוריס תורז. התהלוכה ביטאה תחושה חזקה של התנגדות לפשיזם ולנאציזם.
ממשלת בלום, שזכתה ברוב יציב ורחב, פתחה במסע חקיקה חברתית רחב (133 חוקים ב-73 ימים), שקידמה זכויות עובדים רבים ונתמך בשורת הסכמים בין איגודי המעסיקים לאיגודי העובדים. זאת, על רקע גל שביתות ללא תקדים והשתלטות עובדים על מאות מקומות עבודה, בייחוד בתעשייה. בין היתר כוננו חוקי העבודה של ממשלת בלום את זכות השביתה, הזכות למו"מ קיבוצי וחתימת הסכמים קיבוציים, זכות ההתארגנות והקמת ועדי עובדים במקומות עבודה, חופשה שנתית בתשלום לכלל העובדים, זכויות לעובדי החקלאות, קיצור שבוע העבודה ל-40 שעות, העלאה מיידית של המשכורת באופן מדרגי (15% לבעלי המשכורות הנמוכות ו-7% לבעלי המשכורות הגבוהות), נקיטת צעדים למניעת התנהגות נקמנית של מעסיקים נגד מובילי שביתות או נציגי עובדים, פיתוח הרפואה התעסוקתית והבטיחות בענפי התעשייה והבניין, ביטוח תאונות עבודה וביטוח לאומי לכלל מעמד העובדים. חקיקת החבילה הראשונה של חוקי העבודה הושלמה כבר ביוני 1936.
החזית התפקרה ב-1938 כאשר פוטרו שרי המפלגה הסוציאליסטית ובגלל התנגדות הקומוניסטים לתמיכה בהסכם מינכן – כפי שעשתה הממשלה. ועידת מינכן הייתה ועידת פסגה שכונסה ב- 29 בספטמבר 1938, לפני מלחמת העולם השנייה, בין אדולף היטלר, נוויל צ'מברלין אדואר דאלאדיה ובניטו מוסוליני. בוועידה נידונה דרישתו של היטלר לספח לגרמניה את חבל הסודטים שלא היה שטח בריבונות גרמנית ושמאז הסכמי השלום בתום מלחמת העולם הראשונה היה תחת ריבונותה של צ'כוסלובקיה. בתגובה, פרצו שביתות ענק ברחבי צרפת, שהונהגו על ידי האיגודים המקצועיים הקומוניסטיים. השביתות דוכאו ביד חזקה על ידי הממשלה הצרה, שהתססה כעת על המפלגה הרדיקלית לבדה.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/111895
