ועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא–סלימאן (חד"ש–הרשימה המשותפת), קיימה אתמול (רביעי) דיון מעקב אחר יישום איסור פרסום ומסירת מידע בדבר זנות.
יו"ר הוועדה פתחה את הדיון ואמרה: "במארס 2011 אושר בכנסת איסור הפרסום המוחלט של שירותי זנות של קטין ובגיר. בחודש דצמבר הייתה הרשעה תקדימית לפי תיקון זה והנאשם קיבל חצי שנה על תנאי ו-100 אלף שקל קנס. היינו רוצים לראות קנס יותר גבוה, אך זו פעם ראשונה וזו הרשעה תקדימית מסוג זה. אחד הצדדים המאוד בעייתיים בפרסומים אלה, היא שהם הופכים לחלק טבעי מחיי היומיום של החברה הישראלית. בכל הגילאים יש גמישות לראות פרסומים מסוג זה ואני חושבת שהגיע הזמן לאכוף את החוק.
עו"ד מיכל ליבל, מהמטה למאבק בסחר בנשים ובזנות, מסרה: "במסגרת הסקר הלאומי אותר מספר גדול של אתרי מין בעברית ולכן חשוב לבדוק כיצד מעבירים את משקל כובד האכיפה לאינטרנט. בסיאטל, המשטרה בסיוע של ה-FBI, הורידה את האתר הגדול ביותר. אם בארה"ב, מעוז חופש הביטוי, יש כלים להתמודד עם תופעות כאלה, יש לבחון אם ניתן לאמץ אותם גם פה". מנהלת המרפאה הניידת של משרד הבריאות בחיפה, נגה שילה, הוסיפיה: "אני פוגשת המון צעירות שמסלול הכניסה שלהן מתחיל באינטרנט. דווקא עכשיו עם האכיפה המשטרתית הטובה בחיפה, מקומות נסגרים ונפתחים שוב במקומות אחרים, והלקוחות מתעדכנים בכך דרך האינטרנט, ולכן זוהי זרוע שחשוב לפעול בה".
יו"ר הוועדה ביקשה את התייחסות המשטרה והפרקליטות לשאלות שעלו. "האם הכלים העומדים לרשותכם עוזרים לכם או שיש צורך בשינוי חקיקה? אני רוצה לשמוע גם כיצד הגעתם לעסקת טיעון בתיק התקדימי של 'בננה'"? לדברי בר פקד רובי קיים "משנת 2012 והלאה הגענו למספרים של 69 תיקים בשנה של מפרסמי זנות בעיתון, באינטרנט ובכרטיסי ביקור. רוב כרטיסי הביקור מופצים ע"י נערים בני 18 gs 20 שמחפשים עבודה בחלוקת עלונים ואינם מעורבים. כאשר מתקשרים לטלפון הכתוב בכרטיס מגלים שלרוב בנשים בודדות שמחזיקות דירה ועושות זאת עצמאית, וכאמור, המטרה שלנו היא לא להאשימן. מכוני הליווי הגדולים אינם זקוקים לפרסום. בנוסף, אין סמכות בחוק למשטרה לסגור אתר אינטרנט או לפנות לחברת סלולר ולבקש להשבית את הקו". עו"ד רחל זוארץ–לוי מפרקליטות המדינה הוסיפה ש"בעקבות התיקון עליו במארס 2011, הפרקליטות יזמה חקירה מעמיקה שביצעה המשטרה סביב אתרי בננה וסקס אדיר, והוגש כתב אישום תקדימי נגד כל שרשרת התפקידים. התיק נסגר בעסקת טיעון של מאסר על תנאי וקנס. יש לזכור שהחקירה החלה בסמוך לתיקון החקיקה והייתה משמעות לכל מיני טענות שהועלו לגבי השינוי החקיקתי שבוצע. מדובר בתקדים ולכן בעינינו מדובר בהישג משמעותי".
יו"ר הוועדה שאלה אם אין בחוק כלי המתייחס לעצם סגירת האתר, שכן האדם מורשע אך האתר ממשיך לפעול ועו"ד זוארץ–לוי השיבה: "יש צורך בחקירה חדשה לגבי המתרחש כרגע, שכן אי אפשר להעמיד את המפעיל לדין על עבירות חדשות בהתבסס על העבירות הקודמות. בדומה למה שנעשה בארה"ב ניתן לתפוס את השרת, אך יש כאן יש מורכבות גלובלית, כי הרבה פעמים השרת נמצא במדינה אחרת. במקרה כזה נדרש שיתוף פעולה מורכב עם גורמים נוספים להם יש את הסמכות. אם השרת בארץ ניתן לסגור אותו, אך לא נתקלנו במקרה כזה".
יו"ר הוועדה, חה"כ תומא–סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "עדיין קיימים קשיים רבים בביצוע האכיפה. מן הראוי לחשוב גם על דרכים אחרות, למשל פעילות מול בתי הדפוס, אם זה לא נעשה עד כה, על מנת להקשות עוד ועוד על האנשים שעומדים מאחורי הפרסומים הללו. אין עדיין חוק המסדיר את נושא סגירת האתרים הזה ואנו נתונים לחסדים של שת"פ בינלאומי, כלומר יש צורך לבחון פתרונות חקיקה". לדבריה "כבר פנינו מספר פעמים לשלטון המקומי, היות שתופעת כרטיסי הביקור היא תופעה ארצית, ואכיפת חוקי העזר היא לא סוגיה נקודתית. לא נראה שיש להם קשה לנושא ומרכז השלטון המקומי חייב לצאת באמירה כלשהי בעניין המלונות, התיירות ואיסור הפרסום. חייבת להיות הצהרה ברורה לגבי עמדתם בנושא ולגבי חוקי עזר שיאפשרו אכיפה בענייני ניצול נשים".
