​הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת), קיימה ביום שלישי האחרון דיון משותף עם ועדת החינוך, התרבות והספורט בנושא "תכניות משרד החינוך לשוויון מגדרי וחינוך מיני". "כל פעם שעלה בוועדה נושא החינוך לשוויון מגדרי אמרו לי כי זה נכלל במסגרת 'כישורי חיים', כך גם נאמר לי בכל פעם לגבי חינוך למיניות, זה במסגרת 'כישורי חיים', ובעוד שורה ארוכה של נושאים אשר עלו כאן בוועדה ובכלל", פתחה יו"ר הוועדה והוסיפה "נדון היום בשאלה מה באמת כלול בתכניות אלה, האם זה  מספיק והאם זה מבוצע בכלל? כמו כן, ננסה להבין האם יש הבדל בתכנים בין האוכלוסיות השונות בחברה. כך למשל, בנות ערביות מחונכות לחיי משפחה ולא לשוויון מגדרי. יש פה מגמה מוטעית מיסודה, ובמקרה שלא ברור, שוויון מגדרי הוא לכולם".

במהלך הדיון שמעה הוועדה עדויות ממספר תלמידים, ומכולן בלט חנן יזדי, ממועצת התלמידים הארצית שאמר: "התכניות אשר הוצגו פה הן מצב אוטופי המתרחש במעט מאוד בתי ספר. השנה, בכיתה י"א, לראשונה לימדו אותי חינוך מיני, וגם זה נעשה באופן מינורי וללא עיסוק בנושאים קשים באמת. אני מדבר כתלמיד בבי"ס ממלכתי וחילוני בחיפה, אז ודאי שבאוכלוסייה הערבית ובאוכלוסייה הבדואית יש בני נוער מהאוכלוסייה הגאה שלא שומעים שהם בסדר ואין איתם בעיה. הקמנו במועצת התלמידים הארצית צוות בנושא, אליו מוצפות בעיות מהשטח, ואנו מאוד רוצים להתחיל לשתף פעולה עם משרד החינוך ועם העמותות. בני הנוער רוצים חינוך מיני וחינוך למיניות".

יועצת ביה"ס 'דרכא רמון', סהר עדס אמרה ש"בארבע השנים האחרונות יש לנו שיעורי מגדר פעמיים בשבוע, ויש לנו תלמידים שעושים צעדים בכיוון של לצאת מהארון בתוך סביבה מאוד מקבלת.  תכנית כישורי חיים היא למעשה פיתוח גישה. הרעיון הוא לעבור תהליך של הכשרה של כל הצוות, ולאו דווקא להעביר תכנים". סנא ג'בארין, יועצת מגזר בדואי למחוז דרום של משרד החינוך, הוסיפה: "אנחנו מתערבים בחברה הבדואית המסורתית, אשר יש לה משבר זהות מול המודרניזציה. אני מצליחים לתת לגיטימציה לבמה לנושאים האלה, בתוך חברה אשר מתנגדת". יו"ר הוועדה העירה כי "יש צורך לבחון מקרוב את התכנים המועברים בחברה הערבית. אני לא אומרת את זה כי אני נגד דת אלא כי אני בעד שוויון מגדרי. לא ראוי ולא מקובל עליי שיש איפה ואיפה ביחס של תכניות הלימוד". נציגת משרד החינוך השיבה כי "אנחנו צריכים להתחבר לכל אחד מאיפה שמתאים לו" ויו"ר הוועדה העירה "אני מדברת כמישהי שנלחמה והובילה תהליכים בפועל בחברה שלי. אם גורם שטח אומר לכן שכדאי לבחון משהו, כדאי להקשיב".

אור סרי, רכזת הטמעת מדיניות מגדרית בעיריית ת"א יפו, הסבירה: "פיתחנו את תכנית 'עיר שווה' שמטרתה לייצר סביבה שוויונית בבתי הספר, תוך הטמעת יכולות של חשיבה ביקורתית. סביבה שמייצרת שוויון מגדרי משמעותה שקהל היעד הוא גם הנערות והנערים, וגם המורים וההורים. חוסר הכלים של המורים זה משהו שצריך להתמודד איתו, אבל זה תלוי בבית הספר. אם יש בבית הספר מנהל או דמות שאכפת להם, הם עושים זאת". יו"ר הוועדה ביקשה לברר כיצד מנצל משרד החינוך את התקציב של 150 אלף שקל המועבר לו כל שנה כחלק מהתכנית להוצאת נשים ממעגל הזנות. גב' בן יעקב השיבה כי "לדעתנו המקצועית  זו טעות להפריד את העיסוק בזנות ופורנוגרפיה מאלימות בכלל ואלימות מגדרית בפרט. אנחנו מחנכים אותם בשלב הראשון לנושאים של שוויון ואי החפצה, ורק בהמשך נוכל להגיע לנושאים כמו מעגל הזנות". יו"ר הוועדה העירה כי " זה צריך להתרחש ממילא. הסכום הזה, שהוא מצחיק, חייב להיות מנוצל לטובת היעד שלמענו הועבר, ושלא יעשה בו שימוש לטובת דברים אחרים".

סאוסן תומא מעמותת "נשים ונערות נגד אלימות" שאלה: "אני תוהה באיזה כוכב מועברים התכנים שעליהם דיברו משרד החינוך? מתחילת השנה כבר העברנו בעמותה מעל 300 סדנאות בבתי ספר. היועצות לא מספיקות את כל מה שמוטל עליהן עוד לפני התכנים האלה, ולכן פונים למגזר השלישי". לדברי אורית ברקוביץ מעמותת "לדעת – קידום בריאות מינית":  "אנחנו מחנכות המון שנים על מיניות, ואולי היה שינוי בכך שמורות מרגישות בנוח לעסוק בנושאים של אהבה, אבל עדיין לא מצליחות לדבר על חינוך למיניות, על עונג מיני ו ועל פורנוגרפיה. בגלל הפורנו בנים חווים יחס דימוי גוף קשה לעצמם ולבנות, ובטוחים שבנות אוהבות שכואב להן ביחסי מין. השטח צמא לזה לחינוך בנושאים אלה".

יו"ר הוועדה, חה"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון: "נושא השוויון המגדרי, החיוני לעיצוב פני החברה בישראל בעתיד, לא נמצא בסדר העדיפות של משרד החינוך. לא ניתנים כלים ומשאבים המאפשרים לכסות את כל הארץ ואת כל הנושאים הנדרשים. גם אם יש לנו ביקורת לגבי התכנים המועברים, ודאי שחייבים לסגור את הפער הקיים בעצם העברת התכנים בין האוכלוסייה היהודית לאוכלוסייה הערבית. שתי הוועדות יפנו לשר החינוך בקריאה לבחון את התקצוב, סדר העדיפויות וכמות השעות המוקצים לנושא. בשנה שמרד החינוך מקבל תוספת תקציב, לא ייתכן שלא רק שהיא אינה מועברת לנושא זה, אלא אף חל קיצוץ!". עוד אמרה ח"כ תומא-סלימאן ש"משרד החינוך צריך גם לקיים מערך בקרה אמיתי על התכנים המועברים על הזכיינים החיצונים להם העביר את לימוד התכניות. בקרה אמורה להיות חלק מהלמידה וההתפתחות של כל גוף, ולא יכולה להסתכם רק בדו"חות ובבדיקות שהמבוקר יודע על קיומן מראש. שתי הוועדות יפנו גם למועצה להשכלה גבוהה בדרישה כי החינוך המגדרי ייכנס כחלק מתכנית הלימודים בתכניות הכשרות המורים. לא יכול להיות שמורים לא מוכשרים לכך ותלמיד רק בכיתה י"א שומע לראשונה על חינוך מיני!"