הוועד המרכזי של מק"י פרסם את הצעתו לדין וחשבון לוועידה ה-27 של המפלגה, שתתקיים בסוף השבוע הקרוב, 13-12 בדצמבר. הדו"ח, שקטע ממנו מובא להלן, נידון בסניפי המפלגה, וכן בבימת דיון בעיתונים "זו הדרך" ו-"אל אתיחאד".

הוועידה ה-27 מתקיימת ערב ציון 95 שנים לייסוד המפלגה הקומוניסטית בארץ. זו הזדמנות להעמיק ללמוד את ההיסטוריה מעוררת הגאווה הזאת, אשר לא חסרו בה קשיים רבים. אך למרות האתגרים, המפלגה עמדה במבחנים והתגברה על המכשולים, תוך פיצוי על ההפסדים. ההתמדה בדרך לא הייתה אפשרית ללא דבקות באידיאולוגיה המרקסיסטית–לנינית המהפכנית והאינטרנציונליסטית וללא חיזוק הארגון המפלגתי.

זו צריכה גם להיות תגובתנו נוכח הנסיגה שחווינו בשתי מערכות הבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות, שהתקיימו בשנת 2013. תוצאות הבחירות לא היו מקריות. לכן, עלינו לנתח את הגורמים לנסיגה, להבחין בסכנות, ולהתגייס לחיזוק המפלגה עם הפנים לעתיד.

גם נוכח התמורות במזרח–התיכון, תכנית השלום שלנו ממשיכה להוות את המסגרת המדינית היחידה שתוכל להבטיח חיים בשלום לכל עמי האזור: נסיגת ישראל מכל השטחים הערביים הכבושים מאז יוני 1967; הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בצד מדינת ישראל, בגדה המערבית וברצועת עזה, עם ירושלים המזרחית כבירתה; פירוק כל ההתנחלויות בשטחים הכבושים; פתרון בעיית הפליטים הפלסטינים בהתאם להחלטות האו"ם (המכירות בזכותם לבחור בין שיבה למולדתם לבין קבלת פיצויים) ובמסגרת המשא–ומתן לשלום הישראלי–פלסטיני; השבת רמת הגולן לסוריה; נסיגה מכל השטח הלבנוני (לרבות חוות שבעא); כיבוד הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של כל המדינות באזור, לרבות מדינת ישראל והמדינה הפלסטינית העצמאית; פירוז המזרח–התיכון מנשק גרעיני ומכל סוגי הנשק להשמדה המונית, לרבות כימי וביולוגי.

המצב במזרח–התיכון, ההרכב הימני של ממשלת ישראל, הגזענות הגואה, החוקים הפאשיסטיים, מדיניות ההפרטה, המערכה סביב "אופייה היהודי של המדינה", מתווה פראוור, התוכנית לגיוס הערבים–הנוצרים, ההצעות לחילופי אוכלוסין – כל אלה יחד מילאו, ללא ספק, תפקיד בשתי מערכות הבחירות האחרונות. נוסף לכך, היינו עדים להתגייסות כספית, פוליטית ותקשורתית נגד מק"י וחד"ש, כפי שהומחש באופן מובהק בבחירות בנצרת.

איננו מצביעים על הגורמים האלה כדי להתחמק מניתוח ההשפעה שהייתה לגורמים סובייקטיביים על הנסיגה בכוחנו. בשתי מערכות הבחירות שנערכו בשנת 2013, לא הבלטנו בצורה מספקת את הייחודיות הפוליטית והרעיונית שלנו מול יריבינו ומתחרינו.

לכן, המסר של הוועידה ה-27 הוא לצאת לדרך של הסקת מסקנות מהנסיגה, תוך תיקון הטעויות. נוכל להתגבר על נקודות תורפה שלנו, אם נבליט בגאווה את הייחודיות שלנו, נדבוק בעקרונות שלנו, נקפיד על הנורמות הקומוניסטיות שלנו, ונדון בכל סוגיה באופן מאוזן. לא נקל ראש בחולשות, אך גם לא נפריז בהערכתן. ובעיקר: לא נכנע לייאוש ולתסכול. נמשיך לפעול יחד, יהודים וערבים, למען עתיד של שלום, שוויון, דמוקרטיה וקידמה חברתית.