נשיא ברזיל, לואיס אינסיו דה סילבה המכונה "לולה", השתתף ב-18 בפברואר במסיבת עיתונאים שנערכה באדיס אבבה במסגרת פסגת מנהיגי האיחוד האפריקאי. במהלך מסיבת העיתונאים אמר:" מה שקורה ברצועת עזה זו לא מלחמה, זה רצח עם. מה שקורה שם לא קרה כמעט בשום רגע אחר בהיסטוריה, וזה קרה רק פעם אחת כשהיטלר החליט להרוג את היהודים". באותו שבוע, בעת מפגש של הליגה הערבית שנערך בקהיר, גינה את מתקפת החמאס הרצחנית ב-7 באוקטובר ואת חטיפת האזרחים הישראלים: "זו הייתה מתקפת טרור", הדגיש.

"האם לולה אנטישמי" או "אנטי-ישראלי"? – שאלו רבים. על השוואת האסון ההומניטרי ברצועה וההרג ההמוני של פלסטינים לשואת היהודים בידי הנאצים מסרב לולה עד עתה להתנצל. זאת חרף השערורייה הבינלאומית שעוררו דבריו. לגבי השאלה האם הוא אנטישמי – התשובה היא: לא ולא. לולה הוא הנשיא הברזילאי שביקר שלוש פעמים (יותר מקודמיו); הראשון שעשה זאת במסגרת התפקיד; ותמיד בהזמנת משרד החוץ.

ביקורו הראשון בישראל נערך ב-1993, כאשר כיהן כראש האופוזיציה. בהזדמנות זו ישבתי עמו במשך שעות ארוכות במלון הירושלמי בו שהה. התברר שהאורח הברזילאי של משרד החוץ הישראלי לא הביא בחשבון שבימי שבת לוח הזמנים ריק ושמח לשוחח ב"פורטוניול" (שילוב של פורטוגזית וספרדית) עם כתב של עיתון "דבר" דאז – כותב שורות אלה. מה גם שהפרוטה לא הייתה מצויה בכיסו ולא היו לו אמצעים לצאת מהמלון. בשיחה עמו גילה לולה בקיאות רבה בתולדות היהודים ואף בקורות השואה באירופה. רבים מיועציו היו אז יהודים, פעילים במפלגתו – מפלגת העובדים שהקים. מאז שהציג לראשונה את מועמדותו לנשיאות ברזיל – יהודים רבים תומכים בו. הייתה זו בקיאות מפתיע בחיי היהודים. לולה הרי אוטודידקט שסיים בקושי בית ספר עממי.

רצח עם ברצועת עזה

בשיחה אז סיפר לי על תחנות חייו שכללו שנות עבודה במפעלי הרכב הגדולים. שם נבחר לראשונה לעמוד בראש ועד עובדים שפעל במחתרת בעקבות הדיכוי של החונטה הצבאית ששלטה בברזיל במשך שנים רבות. "לולה, נבחר בך כדי שתייצג אותנו, אם תלמד קרוא וכתוב כמו שצריך", אמרו לו חבריו. לולה הסתייע בסטודנטים מן השמאל באוניברסיטת סאו פאולו כדי להשלים את השכלתו הלא-פורמלית. מאז שנבחר לעמוד בראש ועד עובדים ובהמשך – ליו"ר איגוד עובדי המתכת, עברו יותר מחמישים שנה ומים רבים זרמו באמזונאס. לולה הוא אחד הנשיאים הפופולריים ביותר בארצו בגלל מדיניות הרווחה המתקדמת שהנהיג במהלך כהונתו הקודמת (2010-2003).

לולה מכהן כיום כנשיא המדינה הגדולה באמריקה הלטינית. לאמירותיו הפוליטיות נודע משקל רב – ממקסיקו בצפון ועד לארגנטינה ולצ'ילה בדרום. דבריו בבירת אתיופיה אינם מנותקים מהרוח הנושבת בקרב תושבי היבשת, להוציא נשיא ארגנטינה, חאבייר מיליי ("אל לוקו" – המשוגע).

ברוב מדינות אמריקה הלטינית קיימת התנגדות קשה, רשמית וציבורית, למדיניות ממשלת נתניהו בשטחים בכלל, ובעזה בפרט. בעקבות הכרזת שר החוץ ישראל כ"ץ שלולה הוא "אישיות בלתי רצויה", הביעו הנשיאים גוסטבו פטרו (קולומביה) ולואיס ארסה (בוליביה) תמיכה פומבית בעמית הברזילאי. פטרו אמר לעיתונאים בבוגוטה: "ברצועת עזה אנו עדים לרצח עם. אלפי ילדים, נשים וזקנים נרצחים בדם קר. דבריו של לולה משקפים את המציאות". ארסה הוסיף: "מה עשה לולה? בסך הכל הוא שיקף את המציאות בעזה".

… ואז פורסמו דבריה של מאי גולן

באמריקה הלטינית ישנם הקושרים את מדיניות ישראל והמלחמה בעזה לאסטרטגיה הגלובלית של ארה"ב ("האימפריאליזם היאנקי") ולסיוע הכלכלי והצבאי הענק שממשל ביידן מעניק לישראל לצורך שמירת האינטרסים במזרח התיכון של המעצמה העולמית מספר אחת. רבים סבורים שלפלסטינים מגיעה, סוף-כל-סוף, מדינה עצמאית לצידה של ישראל. התנגדות רחבה זו הידדה, ללא ספק, בדבריו של נשיא ברזיל.

עם שובו של לולה לארצו, הוא נפגש עם מזכיר המדינה של ארה"ב אנתוני בלינקן שביקר באמריקה הלטינית. בין היתר הם שוחחו על המצב במזרח התיכון. על פי הודעה שפורסמה בברזיל, "הצדדים ניהלו שיחה ארוכה וכנה על המצב בעזה". במילים פחות דיפלומטיות – התגלעו חילוקי דעות קשים.  גם בברזיל התעורר פולמוס ער בפרלמנט ובכלי התקשורת סביב דברי הנשיא. אלא שאז פורסמו בעיתונות הברזילאית דבריה של השרה מאי גולן (הליכוד) בדיון שנערך בכנסת (19.2) בבקשה להדחת ח"כ עופר כסיף (חד"ש), שראשיתם במילים: "אני גאה בהריסות עזה…". מהסקרים שפורסמו שתי יממות לאחר מכן עולה, כי רוב גדול של הנשאלים מצדד בעמדת הנשיא לולה.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/127652