ההשלכות ההומניטריות של הגדר בגדה המערבית על חיי קהילות פלסטיניות – ירושלים המזרחית

 

הדו"ח החדש של המרכז למעקב אחר הזכויות ההומניטריות בשטחים הכבושים (OCHA) בוחן את ההשלכות ההומניטריות, החברתיות והכלכליות של הגדר על ירושלים המזרחית. מבחינתם של פלסטינים שחיים בגדה המערבית, המשמעות של בניית הגדר לצד ההגבלות האחרות שהוטלו עליהם, הייתה שלא יוכלו עוד לנסוע בחופשיות לירושלים המזרחית, העיר שבמשך מאות שנים הייתה המרכז הדתי, החברתי והכלכלי של חייהם.
קטע גדר שאורכו 168 ק"מ, עשוי בטון ותיל, מפריד את ירושלים המזרחית משאר הגדה המערבית. ממשלת ישראל טוענת כי הגדר נועדה להגן על אזרחי ישראל מפני התקפות טרור, בעיקר פיגועי התאבדות.
ממצאי הדוח מראים את ההשלכות המשמעותיות שיש לגדר על חיי הפלסטינים:
פלסטינים תושבי הגדה המערבית צריכים אישורים כדי לבקר בששת בתי החולים המקצועיים שבתוך ירושלים. הזמן הנדרש והקשיים הכרוכים בנסיעה אליהם הביאו לירידה של עד 50% במספר הביקורים של מטופלים בבתי חולים אלה.
הגדר הפרידה משפחות שלמות. בעלים ונשים מופרדים זה מזו, מילדיהם ומקרוביהם האחרים.
מוסלמים ונוצרים פלסטינים אינם יכולים עוד לבקר בחופשיות במקומות הקדושים בירושלים. לשם כך נדרשים אישורים, ויותר ויותר קשה להשיגם.
תלמידים וסטודנטים מתאמצים מידי יום ביומו לעבור מחסומים, כדי להגיע למוסדות החינוך שממוקמים בצדה האחר של הגדר.
קהילות שלמות, כמו למשל מובלעת ביר נבאללה שבה מתגוררים 15,000 איש ואשה, מוקפות לחלוטין על ידי הגדר. התנועה פנימה והחוצה מהמובלעת מתבצעת דרך מנהרה בכיוון רמאללה, שעוברת מתחת לכביש מהיר שמוגבל לתנועת כלי רכב ישראלים בלבד.
 
קישוריות לדו"ח של אוצ'ה- מהדורה שנייה ינואר 2008:
 
באנגלית:
East Jerusalem : The Humanitarian Impactof the West Bank Barrier | July 2007
 
בערבית:الجدار الفاصل في الضفة الغربية وآثاره الإنسانية على التجمعات السكانية الفلسطينية – القدس الشرقية