האגודה לזכויות האזרח קוראת – די לפגיעה באזרחים. על כך מסר היום דובר האגודה והוסיף ש"על הצדדים לכבד את ההוראות של דיני הלחימה והמוסר, האוסרים פגיעה בלתי מובחנת ובלתי פרופורציונאלית באזרחים, ובמבנים ותשתיות שאינם מטרות צבאיות מובהקות".
לדברי האגודה: הן בעזה והן בישראל נפגעת אוכלוסייה אזרחית שאינה מעורבת בלחימה, כתוצאה מפעילות של צה"ל ושל חמושי חמאס. היקף הקורבנות בנפש חסר תקדים, ומחיר הדמים עולה ככל שימי הלחימה מתמשכים. האגודה מביעה זעזוע מהפגיעה באוכלוסיה האזרחית ומהיקפה. הלחימה זרעה הרס נרחב וחסר תקדים ברחבי הרצועה. מערכות המים, הביוב והחשמל בעזה במצב של קריסה, מצב המותיר את תושבי עזה חשופים לפגיעה ונעדרי יכולת התמודדות עם תוצאותיה הקשות של הלחימה.
חשוב להדגיש, שאין בהפרות של דיני הלחימה על-ידי אחד הצדדים כדי להצדיק או להכשיר הפרות שכאלו על-ידי הצד השני. ההפרות המתמשכות על-ידי ישראל של זכויות האוכלוסייה האזרחית הפלסטינית בעזה אינן מצדיקות ירי טילים המכוון ישירות כנגד אוכלוסייה אזרחית, כפי שנעשה על-ידי חמאס. ירי כזה הוא אסור בתכלית, ומהווה הפרה ברורה של דיני הלחימה ומתנוסס מעליו דגל שחור. הוא הדין בירי טילים לעבר אוכלוסיה אזרחית בישראל, שאף הוא איננו מתיר או מצדיק פגיעה מסיבית באוכלוסייה אזרחית ברצועת עזה מצד ישראל, וגם על פגיעה זו מתנוסס דגל שחור. אין ולא יכולה להיות שום הצדקה להתקפות על אוכלוסייה אזרחית, בישראל, בעזה או בכל מקום אחר.
הפגיעה באוכלוסייה האזרחית בישראל בעקבות ירי הטילים על-ידי חמאס מוכרת היטב לציבור הישראלי. לעומת זאת, מצבה של האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה במהלך השנים האחרונות והפגיעה בה כתוצאה מפעילות ישראל הינם חלק של המציאות שכמעט ואינו ידוע לציבור בישראל. באוגוסט 2005 הסיגה ישראל את כוחותיה הקרקעיים ואת ההתנחלויות שהקימה ברצועת עזה והכריזה על תום הכיבוש הישראלי באזור זה. ואולם נסיגה זו לא שיחררה את תושבי עזה משליטה ישראלית. אף לאחר ההתנתקות המשיכה ישראל לשלוט במעברים היבשתיים, במרחב האווירי, במים הטריטוריאליים ובמרשם האוכלוסין של רצועת עזה. ישראל עשתה שימוש בשליטה זו והגבילה את חופש התנועה אל עזה וממנה. בחודש יוני 2007, עם השתלטות חמאס על הרצועה, סגרה ישראל את מעברי הגבול של הרצועה, ומאז היא התירה מעבר מוגבל ביותר של סחורות ואנשים. זאת ועוד, במהלך עשרות שנות הכיבוש הפכה ישראל את הרצועה ותושביה לתלויים בה ובשירותים שהיא יכולה לספק. תלות זו נותרה גם לאחר ההתנתקות. הסתלקותה החד-צדדית של ישראל הותירה את 1.5 מיליון התושבים ללא תשתיות נאותות לייצור חשמל וללא תשתיות רפואיות מספקות, כשהם תלויים באספקת מזון, מצרכים ושירותים מבחוץ, אך בלא יכולת להשיגם בשל מדיניות הסגר שהטילה.
