30,000 עובדים מבנגלדש, חלקם ילדים בני 10-13, עמלים 12 שעות ביום, 7 ימים בשבוע בפירוק האוניות – אחת מהעבודות המסוכנות ביותר בעולם. הם משתכרים 6 עד 9 אגורות לשעה.

לפי אומדנים מהימנים של ארגונים מקומיים, בשלושים השנים האחרונות, אלף עד אלפיים עובדים מתו בעבודת פרוק אניות בבנגלדש. בימים אלה, מדי יום נפצע קשה עובד אחד בממוצע וכל שלושה עד ארבעה שבועות עובד מוצא את מותו.

ב-5 לספטמבר, מר חוסיין, בן 35, נכווה ומת בעבודת פירוק מכלית דרום קוריאנית באתר הפירוק "כביר". מר אשק, בן 20, נמצא עדין במצב קריטי ושלושה עובדים נוספים סובלים מכויות קשות. המבערים שלהם פגעו במיכל גז שהתפוצץ והציף אותם בלהבות.

לעיתים קרובות, עובדים נעשים משותקים או נמעכים למוות ע"י לוחות מתכת כבדים שנופלים מהאוניה. ילד בן 13, נסארדין מולה, נהרג ב-14 ביולי כאשר נפל עליו לוח ברזל גדול ופגע בראשו במספנת "סולטנה". לעיתים, תאונות ואפילו מקרי מות אינם מדווחים ולעולם אין חקירה של התאונות.

בכל אוניה יש בממוצע 7,000 קילו אסבסט ועשרה עד מאה טון צבע עופרת. מפרקי האוניות חשופים באופן שגרתי לאסבסט, עופרת, דיאוקסין, חומרים ממסים, משקעי שמן רעילים ואדים מסרטנים ממתכות וצבעי עופרת מותכים. הנזק הסביבתי לחופים, לאוקיינוס ולכפרי הדייגים של בנגלדש הוא עצום.

שוליות, לעיתים קרובות ילדים, יחפים או עם סנדלים פתוחים, משתמשים בפטישים לפירוק האסבסט באוניה. את החתיכות הם דוחסים לשקים וזורקים בחול מחוץ לאתרי הפירוק.

אין לפועלים אפילו ציוד הגנה בסיסי ביותר. פועלים, שמשתמשים במבערים לחתוך את אוניות הענק לחתיכות, מרכיבים משקפי שמש ולא משקפי מגן, לובשים כובעי בייסבול במקום קסדות, עוטפים את אפם בבנדנות מלוכלכות כי אין להם מסכות מתאימות, ולובשים שתי חולצות במקום גופיות רתכים בתקווה שהניצוצות לא יגיעו לעור גופם, כפי שקורה מדי יום.

ארבעה עד ששה עובדים חולקים חדר פרימיטיבי אחד קטן ולרוב ישנים על רצפת הבטון המלוכלכת. אין לאף אחד מזרון. בחלק מהסככות התקרה דולפת כשיורד גשם, והעובדים צריכים לבלות את הלילה מכוסים בחתיכות פלסטיק. ה"מקלחת" היא משאבת מים ידנית.

כל חוקי העבודה בבנגלדש וכל התקנים של ארגון העבודה הבינלאומי לגבי זכויות עובדים מופרים באופן בוטה מדי יום. העובדים נאלצים לעבוד שעות נוספות מבלי לקבל גמול שכר עבור השעות הללו. העובדים לא מקבלים ימי מנוחה שבועיים, ימי מחלה בתשלום, חופשה בחגים לאומיים או חופשה שנתית. כל עובד המבקש שכר הוגן מפוטר מיד.