דיון מיוחד של הוועדה לקידום מעמד האשה נערך השבוע תחת הכותרת "מתמודדי נפש ואלימות במשפחה". במהלך הדיון היו"ר עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת) ביקשה להבין, ללא הצלחה, האם יש נוהל ברור שאומר שאם מישהו לא מגיע לטיפול במסגרת נוהל מרפאתי כפוי – האם מישהו יגיע אליו לבית?

עוד עולה מדיוני הוועדה שכדי לפגוש פסיכיאטר צריך להמתין בין חצי שנה לשנתיים ואצל ילדים הזמן ארוך עוד יותר. יחד עם זאת, כל מומחי הבריאות בדיון טענו ש"רוב מתמודדי הנפש לא אלימים".

הדיון המיוחד של הוועדה לקידום מעמד האשה שנערך השבוע תחת הכותרת "מתמודדי נפש ואלימות במשפחה" (צילום: הכנסת)

לדברי ח"כ תומא-סלימאן: "הנושא מאוד כאוב. אי אפשר לפתוח את הדיון בלי לדבר על הנערה שנטלה את חייה באחד מבתי החולים בצפון כאשר זה מקרה כואב ושני שמתרחש באותו בית חולים. דיברנו רבות בוועדה בנושא נשים מתמודדות נפש ואמרנו שהנושא מצריך הסתכלות עמוקה פנימה ורפורמה בתחום. הבנתי ש-500 מיליון שקלים יוקצו לבריאות הנפש בתקציב החש וזה מעודד. חלק ממתמודדי הנפש מסוכנים וגרמו למותם של בני משפחתם".

ד"ר ענת ירון ענתר, קרימינולוגית קלינית, ציינה "במחקר שלנו בדקנו 69 מקרים של נטילת חיים על ידי מתמודדי נפש באי שפיות דעת. בדקנו מקרים מאוד טראגיים והנתונים מראים כי 70% אחוז היו מוכרים למערכת בריאות הנפש מאשפוזים קודמים. רק אצל 2% הייתה היענות מלאה לטיפול. מעל 60% ממקרי הרצח היו בתוך המשפחה כאשר יש יותר נשים שנרצחו. אצל לפחות 73% הייתה אלימות קודמת. יש ייצוג יתר למהגרים. לפחות 50% שימוש בסמים ואלכוהול וזה שם קבוצה מסוימת בסיכון". היו"ר: "כשמתמודד נפש מתאשפז לא נעשית הערכת מסוכנות?" "ד"ר ענתר: "יש הערכה שמתבצעת על ידי פסיכיאטרים, לעיתים הערכה מתבצעת בחמש דקות. זאת לא הערכה מלאה שאנו כקרימינולוגים קליניים מבצעים לאחר מקרה רצח".

הפסיכיאטר מחוזי בירושלים, ד"ר יעקב צ'רנס, הוסיף "אימפקט של פגיעה בצוות רפואי הוא מאוד קשה כי יש נסיגה ביכולת של הצוות לטפל. אנו מקיימים כמעט אחת לחודש פורום לעניין האלימות של מתמודדי נפש. יש בעיה כאשר יש חולים עם פוטנציאל לאלימות או לפני האשפוז או ממהלך האשפוז. לא נשחרר אנשים מסוכנים החוצה. בכל ספק יש דיון רציני בדרגים גבוהים. במקרים מסוימים יש טיפול מרפאתי כפוי. כאשר המטופל לא עונה לטיפול מחוץ לאשפוז אין לרופא שום 'שיניים' להביא את המטופל. כדי לקחת אדם בכוח בית משפט צריך שתהיה מסוכנות מידית". היו"ר תומא-סלימאן: "אז למה עושים הערכת מסוכנות? מחכים שהוא יחזיק את הסכין?". ד"ר צ'רנס השיב: "אפשר להוציא הוראת בדיקה בכוח אבל אז בא בית המשפט ודי קושר את הידיים. בחוק בריאות חולי נפש משנת 1994 לא חלו שינויים. החוק לא שלם ולא נותן מענה מיטבי כיום. חייבים לשנות את החוק כך שאם פעמיים אדם לא הגיע לטיפול מרפאתי כפוי תהיה הוראת בדיקה מיד". היו"ר: "האם יש נוהל ברור לכלל המחוזות איך לפעול?" על כך השיב ד"ר צ'רנס: "אני יודע רק מה קורה אצלי במחוז".

הממונה על אשפוז כפוי בסיוע המשפטי, עו"ד דניאל רז, סבור: "מתמודדי נפש לא יותר או פחות מסוכנים מכלל הציבור גם לא בנושאי אלימות במשפחה. אנו מייצגים כמעט 14 אלף הליכים משפטיים של מתמודדי נפש. כמות המקרים של אלימות במשפחה מכלל התיקים שלהם הוא כמעט אפסי".

יו"ר הוועדה בדברי הסיכום התייחסה למקרה של נערה שהתאבדה השבוע במרכז לבריאות הנפש מעלה הכרמל: "הגיע הזמן שמשרד הבריאות ייתן תשובות האם יש חקירה מה קורה בבית החולים בצפון שבו צעירה נטלה את חייה. הגיע הזמן לתשובות. אני לא רגוע מהתשובות שקיבלנו על הרצף הטיפולי. אני רוצה תשובות ברמה הארצית ואזמן את ד"ר טל ברגמן שתיתן תשובות מה קורה בכל המחוזות".