לפחות 37 נהרגו ויותר מ-100 נפצעו כשמכונית תופת התפוצצה באזור הומה באנקרה ב-13 במארס. "יש להרחיב את ההגדרה של 'טרוריסטים' כדי לכלול בה תומכים של טרור, שהם שווים באשמה" – טען נשיא טורקיה רג'פ טייפ ארדואן מיד לאחר הפיגוע, שהיה השלישי באנקרה בחמשת החדשים האחרונים.
פייגין יוקסיקדה וסלחטין דמיטרש (צילום: אברנסל)
"התארים בהם מכנים אותם: חברי פרלמנט, אקדמאים, סופרים, עיתונאים – כל אלה אינם משנים את העובדה שהם בעצם טרוריסטים. פעולות הטרור מצליחות בגלל תמיכתם, בגלל שותפותם לפשע" – הסביר מנהיג מפלגת הצדק והפיתוח לכתבים ולקהל של רופאים במהלך ארוחת ערב לכבוד יום הרופא ב-14 במארס. "לא רק מי שלוחץ על ההדק, אלא גם אלה שמאפשרים לו את זה צריכים להיות מוגדרים כטרוריסטים", הוסיף. הדבר החשוב אינו חופש הדיבור או חופש עיתונות, קבע הנשיא, כי אם מלחמה בטרור: "חוגים מסוימים בבית ובחוץ עומדים כעת על פרשת דרכים. הם צריכים להחליט האם הם איתנו או לצד הטרוריסטים – אין דרך אמצעית". ומהסתה למעשים.
ארדואן דוחק בפרלמנט ובמערכת המשפט לנקוט צעדים כדי להסיר את חסינותם הפרלמנטרית של נציגי המפלגה הדמוקרטית הטורקית (HDP). זו מפלגה סוציאליסטית ופמיניסטית (בה יש מכסה של 50% לייצוג נשים), המייצגת את הכורדים וקבוצות מיעוט אחרות בטורקיה, ותומכת בתהליך שלום ובמשא ומתן בין הפ.ק.ק. (מפלגת הפועלים של כורדיסטאן) לבין הממשלה הטורקית.
ב-9 במארס הוגשה ליו"ר הפרלמנט דרישה לנקיטת הליכים מזורזים לצורך הסרת חסינותם של חמישה מנציגי המפלגה, כולל שני יושבי הראש שלה: סלחטין דמיטרש ופייגין יוקסיקדה. בין הנציגים הנוספים הצפויים לאבד את חסינותם – התסריטאי, השחקן והפובליציסט סירי סוריה אונדר, שהיה נציג המפלגה בשיחות עם מנהיג הפ.ק.ק. הכלוא עבדוללה אוצ'לן, במהלך תהליך השלום שנכשל. שני הנציגים האחרים הם נשיא הכבוד של המפלגה, הסוציאליסט הוותיק ארטורול קורקצ'ו ממחוז איזמיר, וסלמה אירמק ממחוז הקרי. למרות שלא הייתה הודעה רשמית בדבר זהות המבצעים של הפיגוע באנקרה, ראש הממשלה אהמט דאוטולו אמר, למחרת הפיגוע, שכמעט בטוח שהפ.ק.ק. הייתה מעורבת.
המלחמה בטרור
לאחר מתקפות 9.11 בארצות הברית, הפכה "המלחמה בטרור" לאם כל המלחמות – למודל של כל המלחמות העכשוויות. בכל מלחמה כיום מנסים להגדיר את האויב כטרוריסט. חשוב לזכור, כי על מלחמה בטרור לא חלים חוקי המשפט המלחמתי הבינלאומיים, ומעשית, כלפי 'טרוריסטים' – מותר לעשות הכל.
במהלך האינתיפאדה השנייה, שהתרחשה סמוך לפיצוץ מגדל התאומים, ניסה שרון להדביק את תווית המלחמה בטרור לפעילות נגד המאבק הפלסטיני – ולגרוף חלק מהאהדה לארה"ב למלחמה קולוניאלית הישראלית נגד הנכבשים שהתקוממו. גם במאבק הסוני–שיעי שמנהלות סעודיה והמפרציות נגד איראן ובעלת בריתה חיזבאללה – משתמשות המדינות הריאקציוניות, התומכות באל–נוסרה ובדאע"ש, בהגדרת היריב שלהן כ'טרוריסט' כהצדקה למלחמת חורמה ללא הגבלה.
נתניהו וארדואן – אותה הפיכה
ארדואן צועד צעד נוסף בהרחבת מושג הטרור, הוא מחיל אותו על כל מי שמבקר את עמדתו כלפי הכורדים ומאבקם. הוא אינו עוצר במי שנוקט באלימות פיזית, אלא מרחיב את המושג 'טרוריסט' כלפי כל מי שחותם על עצומות למען שלום ומו"מ עם הפ.ק.ק., למי שכותב באהדה על מאבק הכורדים, למי שמסביר את עמדת הכורדים. גם נגד חברי פרלמנט שביקרו משפחות כורדיות ששכלו את יקיריהן במלחמה מול הצבא.
לארדואן אין גבולות: עיתונים ותחנות רדיו וטלוויזיה כבר נסגרו, מרצים שחתמו על עצומות – נאסרו. כשבית המשפט העליון שחרר את עורכי שני העיתונים שפרסמו תמונות בדבר העברת נשק טורקי למורדים בסוריה, איים הנשיא על בית המשפט וקבע שלמרות קביעת הערכאה העליונה, אין כאן מקרה של חופש עיתונות כי אם מעשה ריגול.
מה שקורה בטורקיה קורה גם בישראל, נגד עמותות השמאל וחברי הכנסת הערבים. משום מה בטורקיה הכל נראה לעיני הציבור בוטה יותר. אבל נתניהו וארדואן מנהלים אותה מדיניות, והראש שלהם הוא אותו הראש: השולט משוכנע שהוא יכול לעשות כמעט הכל. בינתיים זה מצליח להם.
אבישי ארליך
