פורום ארגוני השלום התכנס לפני עשרה ימים (31.1) במוסד המחקר גבעת חביבה. הפורום הוקם בראשית שנות ה־2000, בימים הקשים של תחילת האינתיפאדה השנייה, לאחר האכזבה הקשה מוועידת קמפ דייוויד ומהכרזתו של אהוד ברק "אין פרטנר". הפורום מקיים גם קשרים קבועים עם ארגונים מקבילים בשטחים הפלסטיניים הכבושים.

הכנס הוא אירוע שנתי. קיומו הפעם הוטל בספק עקב טבח 7 באוקטובר והפלישה לעזה בעקבותיו. כמה מפעילי הפורום ומנהיגיו מפונים מבתיהם מאז 7 באוקטובר ואילו ארגוני שלום שונים נקלעו למצוקה ולמבוכה.

בן ברק ועודה: זה מול זה

אך ככל שגברה המחאה נגד ממשלת הימין, התברר שדווקא בתקופה זו נודע לכנס השנתי משנה חשיבות. עם זאת, שום פעיל פלסטיני תושב השטחים הכבושים לא הורשה להשתתף בדיונים. הופעתו של בסאם עראמין, מפורום המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני, הוקרנה על מסך.

בין הארגונים, שרובם נמנים עם מחנה שלום הציוני ומיעוטם שמאלה מכך, לא שררה הסכמה בעניין הצדקתה של המלחמה. לכן המיקוד בכנס היה במה שמכונה "היום שאחרי". עוד לפני פתיחת הכנס נתגלעה מחלוקת קשה בקרב הנרשמים והמוזמנים סביב הזמנתו של ח"כ רם בן ברק (יש עתיד) לשאת דברים בפתיחה. בן ברק התבטא כזכור בראשית המלחמה באופן שמתפרש כתמיכה בגירוש "מרצון" של פלסטינים תושבי רצועת עזה מבתיהם לצמיתות.

בעקבות הזמנתו של בן ברק, ביטלו כמה משתתפים את בואם. תנועת "עומדים ביחד" אף דרשה למחוק את שמה וסמלה מרשימת הארגונים המשתתפים. פעיליה שהוזמנו לשאת דברים ביטלו את בואם. בדבריו בכנס טען בן ברק שלא הובן כהלכה, וכל כוונתו הייתה לאפשר לפלסטינים תושבי עזה בעלי אזרחות כפולה, או כאלה שיש להם קרובי משפחה בחו"ל, לצאת מהרצועה במהלך הקרבות. חלק ניכר מהקהל לא קיבל את הסבריו והגיב בזעם על הופעתו.

לעומתו, יו"ר חד"ש ח"כ איימן עודה, שדיבר אחריו, נתקבל בשמחה ובהתלהבות מצד כלל המשתתפים. עודה תיאר את חזונו לחזית יהודית־ערבית רחבה שתשלב חתירה לשלום, מאבק בגזענות ושאיפה לצדק חברתי ולכיבוד זכויות אדם ואזרח. חזית כזאת תורכב מתנועות ואף מפעילים במפלגות שונות ולא דווקא תתמודד כרשימה לכנסת.

בהמשך התקיימו שני פאנלים: האחד "עם הפנים לתקווה" שהתמקד בימים אלה; והשני "היום שאחרי". בחלק הראשון בלטה עדותה של הסטודנטית ופעילת חד"ש ומק"י וטן מאדי. עוד ב-2022 הייתה מאדי יעד למסע של הסתה, שיסוי ורדיפה. זאת לאחר שבכנס של סטודנטים ערבים קראה שיר של מחמוד דרוויש שבו הוזכרה המילה "שאהיד". מה שחוותה אז וטן, חווים כיום מאות סטודנטים ערבים וגם יהודים במוסדות האקדמיים השונים ברחבי הארץ. עוד הופיעו בפאנל התקווה פעיל השלום מעוז ינון ששני הוריו נרצחו ב־7 באוקטובר; פרופ' לב גרינברג; יהודה ביינין, אביה של ליאת אצילי שנחטפה על ידי החמאס ושוחררה בעסקת חילופי השבויים הראשונה; ואבי דבוש, מנכ"ל תנועת רבנים לזכויות האדם, אשר ב־7 באוקטובר הסתגר במשך שעות בממ"ד בביתו בקיבוץ נירים ופונה אחר כך לאילת עם בני משפחתו.

תחייתו של חזון שתי המדינות

הפאנל השני בכנס עמד כאמור בסימן "היום שאחרי". המגמה שבלטה בו הייתה – תחייתו של חזון שתי המדינות, שבמשך שנים הוזנח ואף ננטש בידי פעילי שלום בעולם וגם בארץ. פעיל השלום הוותיק, גרשון בסקין, שתורם כעת מניסיונו במשא ומתן למאמצים לעסקת שבויים וחטופים, פתח את הדיון. הוא ציין שקיימת סתירה מוחלטת בין "לחץ צבאי" לבין שחרור החטופים, וכי עסקה להשבת החטופים מחייבת הפסקת הלחימה ולא הגברתה.

עוד אמר בסקין, שעד 7 באוקטובר נמנה עם אלה הסבורים שחזון שתי המדינות שוב אינו ישים, כי התפכח עקב המתקפה והמלחמה שפרצה אחריה. כעת הוא "בטוח שזו הדרך לשלום שכל הפעילים והארגונים צריכים לחתור אליה". הוא ציין שעכשיו נדרשת הכרה בינלאומית של ממשלות ומוסדות בינלאומיים בפלסטין כמדינה. בעקבות הכרה זו יוכל להתקיים משא ומתן אפקטיבי בין שתי מדינות מוכרות, שבסופו יסתיים המצב שבו מדינה אחת כובשת מדינה אחרת.

ברוח זו התבטאו רוב נציגי הארגונים שהופיעו אחריו, בהם מכירים בפלסטין יוצאים מפלסטין – 2027, עוסי"ם שלום, לוחמים לשלום, קול אחר ועוד. אפילו התנועה נשים עושות שלום, ששכלה ב־7 באוקטובר כמה מפעילותיה הבולטות ובהן ויויאן סילבר, נסוגה מגישתה שהתמקדה בקריאה ל"פתרון מדיני" מעומעם והתייצבה בבירור במחנה הקורא להקמת מדינת פלסטין בצד ישראל. את תפיסת "המדינה האחת" ייצגה בכנסת תנועת הפדרציה. אך הדובר מטעמה בכנס, עמנואל שחף, הודה שכעת אין אפשרות לכלול את רצועת עזה בחזון המדינה הפדרלית שבין הים לנהר, ולכן עזה תישאר לשיטתו מחוצה לה, כ"עיר מדינה עצמאית".

הכנס ננעל בדברי סיכום של שניים ממייסדיו וממנהיגיו של פורום ארגוני השלום – היו"ר אלי ספרן והמנכ"ל משה שרטוף. הכנס אישר כמה החלטות פה אחד, ובהן: החזרת החטופים במסגרת עסקת חילופי שבויים המחייבת גם את הפסקת הלחימה, ולו לפרק זמן מוסכם, גינוי לחמאס על הטבח שיזם ב־7 באוקטובר וקביעה שחמאס אינו יכול להיות שותף למשא ומתן עתידי לשלום. עוד סוכם לקרוא למשא ומתן מדיני בין ישראל לרשות הפלסטינית שבסופו תוקם מדינה פלסטינית מפורזת. כמו כן יש לקדם הסדר שבו ייצא הצבא הישראלי מרצועת עזה, והיא תשוקם בעזרת מינהל פלסטיני שיסתייע בגורמים ערביים ובינלאומיים.

המשתתפים הביעו התנגדות לכל ניסיון לגרש את תושבי רצועת עזה הפלסטינים ולהקמת התנחלויות ישראליות ברצועת עזה. אושרו קריאות ל"כוחות הביטחון" למנוע טרור ואלימות מצד מתנחלים בגדה המערבית נגד תושבים פלסטינים, ולתוכנית ממשלתית מקיפה לשיקום יישובי הדרום והצפון שנפגעו או פונו במהלך המלחמה.

סרטון – דבריו של בסאם עראמין בפורום:

https://www.facebook.com/PeaceNGO.IL/videos/1113194476373036?locale=he_IL