מחקר חדש של מרכז אדוה: תקרת הצלולואיד – מבט מגדרי על הקולנוע הישראלי

מרכז אדוה פרסם באחרונה מחקר שערכו ליאור אלפנט, אתי קונור-אטיאס, יעל חסון ונוגה דגן-בוזגלו, הבוחן את תעשיית הקולנוע בישראל במבט מגדרי. הוא מצטרף למחקרים בינלאומיים רבים העוסקים באי-השוויון המגדרי בתקציבים ובחלוקת העבודה המגדרית ביצירת קולנוע, ומאפשר השוואה לתעשיות הקולנוע ברחבי העולם.     ממחקרים רבים העוסקים באי-השוויון המגדרי בקולנוע בעולם המערבי משתקפות מגמות סותרות. המחקר הנוכחי העוסק בקולנוע הישראלי הוא ראשון מסוגו.

בריז'יט קטיון ומיכל בת אדם ב"רגעים". בת אדם פרצה דרך לנשים בקולנוע הישראלי

 

בעשרים השנים האחרונות ניכרת מעורבות גוברת של יוצרות בתחום הקולנוע. מהקמתה של מדינת ישראל ב-1948 ועד שנת אלפיים, ביימו נשים רק 7% מכלל הסרטים העלילתיים באורך מלא שהוקרנו. אולם כפי שמראה המחקר, בשני העשורים האחרונים הצטמצם הפער. בשנים 2013 עד 2018 שיעור הסרטים שביימו נשים עלה ל-21%. עם זאת, השינוי לטובה במספר הסרטים שביימו נשים אינו בא לידי ביטוי בכלל מקצועות הקולנוע, ואי-השוויון המגדרי בתעשיית הקולנוע בישראל עדיין משמעותי.

 

נוכחותן והעדרן של נשים על המסך

המחברות סבורות שהעניין בבחינת חלקן של נשים ביצירת קולנוע נובע, בין היתר, מהקשר שבין היוצרים והיוצרות לבין התכנים המגיעים לצופים באמצעות המסך (היצירה). הנוכחות של נשים (או העדרן) מתפקידי מפתח ביצירה הקולנועית משליכים על הנראטיבים, הנושאים, הדמויות ונקודות המבט המוצגות על המסך. לתכנים ולייצוגים אליהם נחשפים יש חשיבות עצומה בבניית הזהות העצמית והחברתית ובעיצוב המציאות הסובבת אותנו: לא ניתן להפריז בחשיבותם, במיוחד בעולם בו ממלאים מסכים תפקיד מרכזי בהעברת תכנים ומסרים.

המסמך מציג כמו-כן את התפתחות הקריירה הקולנועית של נשים: החל מתמיכה בסרטי סטודנטיות, דרך יצירת סרטי ביכורים וסרטים עלילתיים באורך מלא שיצאו לאקרנים. הוא בוחן את מקומן של נשים במקצועות המרכזיים של יצירת הקולנוע העלילתי באורך מלא – כתיבת תסריטים, בימוי, הפקה, צילום ועריכה, ואת סרטי הגמר של סטודנטיות שנתמכו בידי קרנות הקולנוע הפועלות מתוקף חוק הקולנוע. שלא במפתיע, נשים בתעשייה מועסקות לרוב בתפקידים הפחות יוקרתיים ובעלי השכר הנמוך ביותר.

המחקר עוסק בנוסף בתמיכת קרנות הקולנוע הציבוריות ביוצרים וביוצרות בשנים 2018-2013. זאת, באמצעות ניתוח הבקשות לתמיכה שהגישו יוצרות ויוצרים וניתוח התקציבים שחילקו שתי קרנות הקולנוע המרכזיות התומכות בסרטים עלילתיים באורך מלא: קרן הקולנוע הישראלי וקרן רבינוביץ'. רק 20% מהבקשות מקורן בנשים, ורוב הבקשות האלה לא זכו במימון כלשהו.

 

פרסי אופיר כמשל

המחקר כולל ניתוח מגדרי מפורט של פרסי אופיר – פרסי האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה – או "האוסקר" הישראלי. המחברות בחנו את מתן הפרסים במשך שני עשורים (2009-1999) והגיעו לתוצאות מעניינות.

נשים זכו ב-100% מהפרסים בענפי האיפור והליהוק וב-90% בתחום עיצוב תלבושות. לעומת זאת, גברים זכו באותה תקופה ב-100% מפרסי אופיר על פסקול, מוסיקה וצילום. גברים זכו גם ב-95% מהפרסים על עיצוב אמנותי, 93% – על הישגים מקצועיים, 90% – על מפעל חיים ו-86% – על בימוי. במילים אחרות, חלוקה מגדרית ומקפחת למופת: הגברים לבימוי; הנשים למכונת התפירה ולשפתונים.

ריקה הלוי

 

לעיון במסמך המלא:

https://adva.org/he/celluloid-ceiling