כמעט שבועיים של הפגנות ומחאות של פלסטינים במזרח ירושלים שתחת כיבוש ובגדה הצליחו לכופף את ידיה של ממשלת הימין בראשות בנימין נתניהו. אבל המחיר היה כבד: תשעה הרוגים פלסטינים בירושלים המזרחית, בגדה וברצועת עזה. ועוד יש לצרף את שלושת בני משפחה סלומון שנרצחו בידי פלסטיני בהתנחלות חלמיש וזאת בעקבות פרובוקציית הממשלה במסגד אל-אקצא.
שוטרי מג״ב מובלים צעיר פלסטיני, לאחר שמסתערבים עצרו אותו ואחרים בסיום תפילת יום השישי בוואדי ג׳וז, 21 ביולי (צילום: אקטיבסטילס)
על כיפוף ידיים זה כתב ב"הארץ" הפרשן יוסי ורטר (28.6): "יותר משבוע שמעצמה אזורית — צבאית, טכנולוגית ומודיעינית — שמתיימרת לשמש אור לגויים ושכונה בג'ונגל מתבוססת עד צוואר בנהלי בידוק. גלאי מתכות שמותקנים ומוסרים, מצלמות ברמת אינטליגנציה כזו או אחרת ומישושי גוף כן או לא. זו ממשלה או חברת אבטחה? על כל החגיגה הזו ניצח המנחה הלאומי בנימין נתניהו. הוא 'הנחה' להציב מגנומטרים, אך לא 'הנחה' להסירם. הם הוסרו. הוא 'הנחה' להתקין מצלמות — אך לא לסלקן. הן סולקו".
המחאה הפלסטינית נגד הכיבוש והשלכותיו הוכיחה שוב שיש רק דרך אחת להחליש ואף לנצח את ממשלת/ות הימין: מאבק נחוש והמוני. הרי "לא ייתכן להמשיך בכיבוש ללא התנגדות לכיבוש", כפי שאמר הוועד המרכזי של מק"י (החלטות הוועד המרכזי של מק"י – ר' עמוד 3 בגיליון "זו הדרך" הקרוב או באתר מק"י).
אבל נתניהו כנתניהו: כדי לצאת מתסבוכת השחיתות הפושה בשלטון הימין – הוא הסתבך באל-אקצא. וכדי לצאת ממפלתו באל-אקצא הוא פונה שוב ימינה ומציע כמה "תרופות פלא" לכיבוש המתמוטט: טרנספר של אזרחים ערביים מוואדי עארה (ר׳ עמוד 4 בגיליון "זו הדרך" הקרוב), עונש מוות, חוק הלאום, חוק ירושלים ועוד ועוד.
אך גם להסתה יש גבולות. נתניהו "הנחה" לחוקק את חוק הלאום הגזעני עד סוף מושב הכנסת (26.8). אך הנחיה לחוד ומציאות לחוד. באותו בוקר התכנסה הוועדה המשותפת לוועדות הכנסת והחוקה, שבראשותה עומד ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד), על מנת לקדם את החוק עוד לפני היציאה לפגרה. כהרגלו, התעמת ח"כ אורן חזן במהלך הישיבה עם חברי הכנסת המתנגדים לחוק, וכמה מהם הוצאו מהדיון. ח"כ חזן מהליכוד צווח לעברם: "לא טוב לכם, תעברו לעזה". נתניהו, שהיה אמור להשתתף באופן נדיר בדיון, הודיע זמן קצר קודם לכן כי ייעדר "בשל דיון ביטחוני דחוף בלשכתו".
יו"ר הרשימה המשותפת, ח"כ איימן עודה (חד"ש) אמר בדיון שנערך בוועדה: "אתם אנשים לא בטוחים בעצמם – חלשים. אתם לא בטוחים במפעל הציוני, בגירוש, בניצול ולכן אתם צריכים להוכיח כל הזמן. רק מדינה לא נורמלית מתנהגת בצורה זו. שום חוק גזעני לא ישכתב את ההיסטוריה והעובדות… לפי החוק הזה ברור שכל ספר החוקים יכרע ברך בפני הזהות היהודית, זה חוק-על מעל חוקי היסוד. אך אף חוק אפרטהייד לא ימחק את העובדה שיש שני עמים". התוצאה: הישיבה ננעלה, החלטה לא נתקבלה ואין "חוק לאום" (שהצעתו הראשונה הוגשה עוד ב-2009…) בתום מושב הקיץ.
הרשימה עומדת להתפרסם בגיליון "זו הדרך" הקרוב
