הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, בראשות ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש-הרשימה המשותפת) קיימה בשבוע שעבר דיון בנושא ההשלכות הכלכליות והחברתיות של דין אזרחי למזונות ילדים.  לדבריה "הסדרי דיני האישות במדינת ישראל מתבססים על חקיקה דתית וזה מלכתחילה יוצר אי שוויון בין האזרחים. החוק אינו חל בצורה שווה על כלל האזרחים, אלא מפלה לפי מגדר ודת. חקיקה זו מקשה לחולל שינויים מהותיים בתוכה שמחויבים מכורח המציאות המשתנה. במקרים רבים במערכות אלו ייצוגן של הנשים וקולן מוחלש ואף מודר, דבר שפוגם בהליך. זהו דיון מקדים בדבר מזונות ילדים, בכדי לשמוע את הצדדים הרבים המעורבים בנושא. יש לזכור כי טובת הילד וזכויותיו מעל הכל, וכי המזונות הינם חלק מהאחריות ההורית, אך לא כולה. אני מקווה להגיע למצב של חקיקה שוויונית יותר, המאפשרת קיום בכבוד".

לדברי ד"ר ענת הרבסט מאוניברסיטת בר אילן: "בשני העשורים האחרונים גירושין הפכו לנחלת קבוצות מוחלשות כך שזוגות אלו נחלשים, משאבי הזוג מדלדלים ואי השוויון בחברה גובר. מחקר במדינות שונות מצביע על ירידה אקוטית בהכנסות משקי הבית של אימהות וילדיהן, ביחס לאבות, בעקבות גירושין. חשוב לזכור כי שינוי מדיניות באשר למזונות ילדים צריך להתחיל בשוויון במהלך הנישואין – חלוקת העבודה של טיפול בילדים ובבית איננה שוויונית כיום וכך גדל הסיכוי להפקרת ילדי הגירושין לעוני״"

ראשת מרכזת רקמן, פרופ' רות הלפרין-קדרי הוסיפה ש"מספר השגות על דו״ח ועדת שיפמן: המספרים בדו״ח מוטים כלפי מטה ואינם משקפים את העלות הכלכלית של גידול ילד בישראל. בנוסף, נקודת המוצא של הדו״ח היא כי קיים שיתוף פעולה בין ההורים והיא מנותקת לגמרי מהמציאות. גם במשמרות משותפת לא תמיד קיים דו שיח בין ההורים. עוד, ההצעה מגדירה ״יום הורות״ כאחריות הורה לטפל בילד ולהשגיח עליו לאחר תום פעילות המוסד החינוכי ועד לשעה 8 בבוקר למחרת. הגדרה זו בעייתית כיוון שאינה עוסקת במהלך שעות הלימוד, חופשות ומחלות. אנו מאמינים בחשיבות הנושא אך על המהלך המבורך והראוי להיעשות בצורה מעוגנת מציאות ונתונים".

עו"ד מוריה כהן-בקשי, נציגת משרד המשפטים, הבהירה בדיון "אנו נמצאים בתהליך של עבודה על הצעת חוק ממשלתית בנושא התמיכה הכלכלית בילדים. נקודת המוצא שלנו היא הילד ואחריות שני ההורים כלפיו – טיפולית וכלכלית. ישנה בחינה של נושא האחידות בין כלל אזרחי ישראל ונושא בתי הדין הדתיים. זהו נושא מורכב ואנחנו רוצים להיות פתוחים וקשובים לכל הצדדים, אך קיימת הבנה ברורה ומוכנות לאחידות וצמצום הפערים בין ילדים מדתות שונות ואזורים שונים בארץ. באשר לנושא חזקת הגיל הרך, אנו מודעים לחשיבותו והוא אכן קשור ושלוב בנושא המזונות, אך בעת הזאת לא הצלחנו לקדמו בשל מאזן הכוחות הפוליטיים".

יו״ר הוועדה, ח"כ תומא-סלימאן, סיכמה את הדיון: ״הדיון שהתנהל היום מהווה התחלה של תהליך שינוי ומן הראוי לזכור שאנחנו לפעמים נגררים למין ריב ומאבק בו אנחנו שוכחים שהמציאות מוכתבת מגורמים שהיה ראוי שנכוון אליהם את הביקורת. מצב העוני במדינה מעיד על המדיניות הכלכלית הרווחת שגורמת אפילו להורים נשואים להגיע למצב שאינם יכולים לכלכל את הילדים שלהם, ועל אחת כמה וכמה הורים פרודים או אמהות יחידניות. ההורים צריכים להיות מעורבים בכל הקשור לטיפול, חינוך וכלכלת הילדים שלהם, בין אם הם ביחד או לחוד- ומנקודה זו צריך להתעקש שהשוויון יתחיל". "אמליץ לשרת המשפטים לעשות הסדר כולל שמתייחס לכלל הנושאים השרויים במחלוקת בתהליך הגירושין. לא ניתן לטפל רק בעניין חזקת גיל הרך או רק בעניין המזונות בלי לקחת בחשבון את הקשר הסימביוטי בין השניים וזיקתו לשוויון מעמד האישה ותפקידה, ואת העוני, האבטלה ופערי השכר במשק בין נשים לגברים", הדגישה והוסיפה "תהליך החקיקה צריך להיות שקול, מקשיב וכולל, ולערב את כל הגורמים הרלוונטיים בכדי לשמור על זכות הילד בקיום מכובד ואמיתי. אני בעד לדבר על דין אזרחי בדיני אישות בכלל, בכדי שסוף סוף נעמיד נורמות וחוקים שוויוניים לכולם".