"הבעיה המרכזית שלנו עם תנועת הבי.די.אס היא 'החרם השקט', שאין לנו דרך לדעת עליו. חרם לא מוצהר, שבמסגרתו חברות זרות נמנעות באופן לא רשמי לעבוד עם ישראל" כך הצהיר הבוקר (שישי) מנהל אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דני קטריבס, בדיון בנושא "המאבק המשותף בחרם על ישראל" בהנחיית עורך הכלכלה של עיתון "ישראל היום" ערן בר טל, שנערך במסגרת כנס העבודה באילת של נשיאות הארגונים המעסיקים וההסתדרות. יצוין שהתאחדות התעשיינים הוא ארגון המעסיקים המרכזי של הבורגנות הישראלית ונשיאה, שרגא ברוש, הוא חבר ליכוד ובעליו של מפעל בהתנחלות ברקן: "איילת ברקן".

מנהל אגף סחר חוץ בהתאחדות התעשיינים, דני קטריבס, הבוקר, דיון על החרם על ישראל (צילום התאחדות התעשיינים)

קטריבס אמר כי "החרם השקט" מתנהל באופן מוחלט 'מתחת לרדאר' וזה מה שהופך אותו לכל כך מסוכן. "לדוגמה מנכ"ל של חברה גדולה בחו"ל מקבל יום אחד מכתב, שבו מבקשים ממנו מתנועת הבי.די.אס לא לקבל מוצרים מהשטחים בגלל הכיבוש והפרת זכויות אדם. ואז הוא חושב לעצמו 'אני באמת חייב לעבוד עם ישראל? אני באמת חייב לקנות ולשווק מוצרים מהשטחים?', והרבה פעמים אותו מנכ"ל יוותר וייכנע ללחצי החרם כי הוא לא רוצה להסתבך אם הוא לא חייב. ובדיוק במקרים הללו, בהם אי הפעילות עם ישראל היא לא מוצהרת, אין לנו דרך לטפל. גם אם מישהו יעלה על זה, הם לא יודו שזה המצב".

לדבריו "יש לנו "קו חם" שבמסגרתו כל תעשיין יכול להתקשר להתאחדות התעשיינים ולהודיע לנו אם הוא נתקל בבעיה של חרמות או חסמים שנובעים מפעילות החרם אך עד היום קיבלנו רק 4 טלפונים מתעשיינים. הרבה יותר טלפונים קיבלתי מעיתונאים שרצו לדעת כמה טלפונים קיבלתי, אבל זה לא אומר שאין בעיות בתחום. יש בעיות, אבל הרבה פעמים התעשיינים מנסים לטפל בהן לבד. אם יגלו שהחברה נמצאת בבעיה, זה עלול לפגוע בה כלכלית".

מנהלת המחלקה לקשרים בינלאומיים בהסתדרות, אביטל שפירא, הבהירה כי "יש להמשיך ולהיאבק בתנועת החרם בכל הכוח ממספר סיבות. יש להילחם כדי למנוע פגיעה בעובדים ישראליים ופלסטיניים חפים מפשע, המועסקים בשוק העבודה הישראלי, בשל חשש לזליגה מחרם חלקי לחרם כללי שיסב נזק ממשי לכלכלה הישראלית, בשל הנזק התדמיתי המצטבר, וגם בשל ההרעה שזה יוצר בקשרים של ישראל עם ארגונים חברתיים שונים בעולם".

משנה למנכ"ל ומנהל המערכה נגד הדה לגיטימציה במשרד לנושאים אסטרטגיים, עו"ד צחי גבריאלי, אמר כי המאבק נגד החרם מתקיים במספר זירות– בזירה המשפטית, בזירה הפיזית, בזירה התודעתית ובזירה המקומית. "כיום סיפור הבי.די.אס הוא סיפור גלובאלי. הוא מעניין את כולם, וביחד עם הרשתות החברתיות כל אחד יכול להיכנס לאיפה שהוא רוצה ולהתחיל לפעול במסגרת החרם ולהשפיע באופן גלובאלי על הסביבה שבה הוא חי ועל קהילות ברחבי העולם". עו"ד גבריאלי הוסיף כי "החרם כולל גם סנקציות כלכליות שהתנועה מובילה, ולכן, כשמדינת ישראל הבינה שהסיפור הזה לא הולך להיעלם, היא הקימה כוח משימה לאומי שמטרתו מאבק בדה לגיטימציה וחרמות. לא מדובר בגוף ממשלתי רגיל, אלא גוף שאמור להגיב מאוד מהר, עם טכנולוגיות מתקדמות, שמטרתן לחשוף את פעילות הבי.די.אס וכך לאפשר לנו לפעול נגדן".