מאת אבירמה גולן. פורסם בעיתון "הארץ".
הנה תרגיל: בקשו מידיד שמתגורר בקרית שמונה, שיתקשר לקופת החולים שבה הוא מבוטח בביטוח משלים, ויבקש תור לנפרולוג או לראומטולוג. הפתעה! גם אם הביטוח המושלם שלו מממן את רוב הייעוץ אצל המומחה – התור המבוקש ייקבע לחורף הבא, אם בכלל.
המזכירה האדיבה תסביר לידידכם, שבצפון יש מחסור משווע במומחים במקצועות אלה, ותציע לו לבקש מרופאו הפניה למרפאת חוץ בבית החולים הקרוב. הפתעה שנייה! בבית החולים הזה אין מומחים בתחומים אלה.
אל דאגה. קופת החולים חתמה באחרונה על הסכם עם המרכז הרפואי שיבא בתל השומר, והמזכירה תמליץ בחום על הנסיעה בכביש 6. נניח שלידידכם יש מכונית, ונקבע לו תור לעוד שלושה או ארבעה חודשים. כשיגיע לשם, יתברר לו שלבדיקה פולשנית או מסובכת עליו לחכות עוד חודשים אחדים. אם חס וחלילה ייאלץ לעבור השתלת איבר בחו"ל – יודיעו לו שעליו לקושש בעצמו 250 אלף שקל. הקופה, מצדה, תכסה חלק מהעלות, כי הוא מבוטח יקר. מפלטינה או מזהב.
ידידכם הדמיוני בר מזל, כי הוא שייך ל-80% מהאוכלוסייה שרכשו ביטוח משלים ולא לאלה החיים מתחת לקו העוני, שמוותרים אפילו על תרופות. "שיעור המבוטחים הגבוה שבידם ביטוח משלים", אומר רופא בכיר בבית חולים בצפון, "הוא תעודת עניות המעידה על אי-אמון במערכת. באירופה ממוצע בעלי הביטוח המשלים הוא 30%, אבל הישראלים מבינים, שאף שהם משלמים ביטוח בריאות ממלכתי לא זול, המדינה מתנערת ממחויבותה לבריאותם. לכן גם מי שמתקשה בכך מתאמץ ומשלם".
"לכאורה", הוא מבהיר, "המבוטח יכול לבחור רופא. אבל המבחר קיים רק במרכז הארץ, ומכאן שהמבוטחים בפריפריה, שכמעט אינם מנצלים את הבחירה, מסבסדים את מבוטחי המרכז". את העוול הזה, המכרסם במהירות מדאיגה בזכות היסוד המוקנית בחוק ביטוח בריאות ממלכתי והופך את הבריאות למצרך לא שווה לכל נפש, מתעקשים גורמים שונים להעצים. המטרה הבאה – הלבנת שירות הרפואה הפרטי, השר"פ, בבתי החולים הציבוריים.
שלשום בערב אילץ לחצם הנגדי של רופאים אחראים ובעלי מצפון את ההסתדרות הרפואית (הר"י) להודיע, כי השר"פ אינו נמנה עם דרישות הרופאים השובתים. הר"י, שנלחמת לא רק על דעת הקהל אלא גם על דימויה בקרב הרופאים, מודעת לכך שהצעירים, המתמחים והרופאים בקהילה מתנגדים לשר"פ, אבל התקשתה לעמוד בלחץ מצד רופאים בכירים ומנהלים בבתי החולים הגדולים. עד שהתנערה מהם, האשימה את האוצר בספין.
באוצר חלוקות הדעות בעניין השר"פ, אבל ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאוהב שהממשלה משלמת פחות ואחראית פחות ואילו הציבור משלם יותר ומקבל פחות, וסגן שר הבריאות יעקב ליצמן, המייצג ציבור צרכנים כבד של השר"פ – עדיין לוחצים. אם הם ינצחו, והשר"פ יונהג, רק בתי החולים המרכזיים ימשכו רופאים. מי ירצה לעבוד בבית חולים קטן ודל במומחים ובאמצעים, המשרת רק עניים? ומתי יספיקו הכירורגים המעטים העובדים בבית החולים בפריפריה להתפנות לחולים שאינם יכולים לרכוש "תור מקוצר"?
מצדדי השר"פ טוענים, שהוא ישאיר את המומחים בבית החולים ולא בקליניקה הפרטית, אולם לנוכח המחסור ברופאים ובמומחים מבוקשים, ייווצר עוד צוואר בקבוק שיוליד ביטוחים יקרים חדשים. כך או כך, שום מומחה לא יוותר על מעמדו בבית חולים אוניברסיטאי יוקרתי. השר"פ רק יאפשר לו להשתמש בו לרעה.
הרפואה בישראל זקוקה לחיזוק, לתוספת תקנים, להרחבת מסלולי הלימוד, לעידוד רופאים לשרת בפריפריה ובקהילה וליצירת תנאי עבודה ושכר שיהוו תחרות ראויה למסלול הפרטי. הודעת הר"י כי השר"פ ירד מן הפרק מעודדת, אבל ההסתדרות הרפואית תצטרך לעמוד בכך ולא לאפשר לחסידי השר"פ לפעול בחשאי עם הממשלה ולהחמיץ הזדמנות נוספת להבראת הרפואה הציבורית.
