אזרחי ישראל – עובדים, גמלאים, סטודנטים, יהודים וערבים, נקלעו למציאות בלתי אפשרית: שכרם נשחק בהתמדה, אך מחירי המוצרים והדיור ממשיכים לזנק בקצב מסחרר. קצבאות הסיוע שמעניקה המדינה לא מעודכנות, וכך מתדרדרים יותר ויותר משקי בית אל מתחת לקו העוני.
הממשלה היוצאת הבטיחה להיאבק ביוקר המחיה. אולם במקום תוספת שכר, קיבלו האזרחים אינפלציה משתוללת הפוגעת במוחלשים ביותר. בנט, יחד עם לפיד ושר האוצר ליברמן, המשיכו במדיניות הקפיטליסטית הניאו-ליברלית בה דגלה ממשלת נתניהו – ואף החריפו אותה.
הממשלה מוכיחה פעם אחר פעם, כי היא מעדיפה את האינטרסים של בעלי ההון על פני רווחת האזרחים. אל מול הפקרות שלטון ההון, חשפה רשימת חד"ש-תע"ל תוכנית למלחמה ביוקר. התוכנית מציעה 10 צעדים מיידיים למאבק ביוקר המחיה ולהעלאת השכר:
העלאה מיידית של שכר המינימום ל-40 ש"ח לשעה. כשליש מהעובדות והעובדים בישראל משתכרים עד שכר המינימום, סכום אותו מסרבת הממשלה לעדכן מאז 2017. בכנסת קיים רוב להעלאת שכר המינימום – ויש לעגנו בחקיקה מיד.
מחאה של עובדי ההסתדרות ושל מדריכים בנוער העובד והלומד, 7 בספטמבר 2022 (צילום: ההסתדרות)
הבטחת חינוך חינם לכל אזרח מהגן ועד האוניברסיטה. על המדינה לשאת בהוצאות החינוך של ילדינו עד לסוף לימודיהם האקדמיים. זו טענה מופרכת ש"מדינת הסטארט-אפ" חסרה משאבים למימון חינוך חינם לכל!
הורדת הריבית הרצחנית שקובע בנק ישראל. בשם ה"מאבק באינפלציה", ולשמחת הבנקים, מוסיף הבנק המרכזי להעלות ללא הרף את הריבית. כך הוא עורם עוד ועוד תשלומים על גבם של מיליונים: נוטלי משכנתאות, אזרחים באוברדרפט, סוחרים וחקלאים.
תשלום תוספת יוקר עבור כלל העובדים במשק – התייקרות המחירים מרוששת את הציבור ואת כוח הקנייה שלו. לכן דרושה תוספת יוקר לשכר של כל העובדים במשק. תפקידה: להצמיד את השכר לעליית המדד בהיקף של 100% מההתייקרות.
פתיחה מחדש של כל ההסכמים הקיבוציים הענפיים והמפעליים. זאת כדי להבטיח תוספת ריאלית לשכר העובדים – באופן בלתי תלוי בעליית המדד. הדרך להיאבק באינפלציה היא לקצץ ברווחי ההון ולהעבירם לעובדים.
העלאת כלל קצבאות הביטוח הלאומי, בדגש על קצבת הנכות והזקנה. בעודפי תקציב המדינה מונחים עשרות מיליארדי שקלים, ועל המדינה להחזירם לציבור.
מענק סיוע חירום למשרד הבריאות. הממשלה האחרונה אמנם הגדילה את תקציב משרד הבריאות בעקבות משבר מגפת הקורונה, אך התוספת ממש לא מספיקה. יש להציב את בתי החולים בפריפריה בעדיפות גבוהה, שכן הם זקוקים למשאבים בדחיפות.
הפסקה מיידית של גירוש דיירים מהדיור הציבורי. זאת בצד קידום בניית דיור ציבורי עבור כלל האזרחים. השתוללות מחירי הדיור נובעת מהפקרת ענף הבנייה לחסדי השוק הפרטי. על המדינה להפעיל את הכלים העומדים לרשותה ולהעניק לרוכשים ולשוכרים אפשרויות דיור ריאליות. בנוסף, יש לאפשר לכפרים וליישובים הערביים להתפתח לפי תוכניות מתאר מוסדרות, לשים קץ להריסת הבתים, ולבטל את חוק קמיניץ הגזעני.
העברת תקציבים לחברה הערבית. התקציבים שהקצתה הממשלה להשקעה בחברה הערבית תקועים ב"צינורות" משרד האוצר וטרם הגיעו ליעדם. יש לגבש תוכנית חומש נוספת לצמצום פערים בין החברה הערבית ליתר הציבור. זה הכלי המרכזי למאבק בעוני ובפשיעה בחברה הערבית.
הכיבוש גובה את המחיר היקר מכל. מדי שנה מקצה המדינה עשרות מיליארדי שקלים ל"תקציב הביטחון", קרי: מימון המשך השליטה הנפשעת בעם הפלסטיני, הרחבת מפעל ההתנחלויות, וחימוש הצבא לסבבי תוקפנות נוספים. כספים אלה מוכרחים לעמוד לשירות אזרחי המדינה ולא לשמש לתחזוקת מעגל הדמים.
מחד"ש-תע"ל נמסר בהקשר זה, כי מועמדי הרשימה "מתחייבים לקדם יעדים חברתיים-כלכליים, ולעמוד מול הממשלה במאבק משולב – בכנסת ובקרב הציבור".
נמרוד עובד
