הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דנה אתמול (שלישי) בפגיעות מיניות במטופלות במערכת הבריאות. יושב–ראש הוועדה, ח"כ עאידה תומא–סולימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), פתחה את הדיון ואמרה: "בכל יום שעובר אנו נכנסות וחושפות את תופעת ההטרדות המיניות בעוד מקום או תחום. צריך לשים קץ למה שקורה לנו כשאנו במקומות עבודה, מקומות בילוי, ובטח כאשר אנו באות לקבל עזרה וטיפול ובמקום זה מוטרדות. ננסה להבין עד כמה התופעה נפוצה ונבקש לדעת מנציגי מערכת הבריאות מה נעשה בנדון".

עו"ד קרן שמש פרלמוטר, מנהלת "איתך–מעכּי", מסרה בדיון שבפרויקט הנערך יחד עם הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה ושכלל יותר מ-250 נשים, למעלה משליש אמרו כי חוו הטרדה או פגיעה מינית בקבלת טיפול רפואי, ולמעלה מ-90% מאלה בחרו לא להתלונן. "נראה שבמערכת הבריאות אין מודעות לנושא, ואין הסדרה שלו. המלצותינו הן נוהל מסודר ומונגש של משרד הבריאות לטיפול בתלונה, ובמקביל העלאת המודעות לנושא הן בקרב המטפלים וצוותי הרפואה והן בקרה המטופלות", הוסיפה.

לדברי אורית סוליציאנו, מנכ"ל איגוד מרכזי נפגעות ונפגעי תקיפה מינית: "יש מקום לערוך סקר ארצי כל שנה על תלונות על עבירות מיניות במערכת הרפואה, בכדי להבין מה המצב שטח בצורה מדעית ומתוקפת לחלוטין, שגם תאפשר למשרד לטפל טוב יותר בנושא. מניעת הטרדה מינית גם צריכה להיות חלק מההכשרה של כל סטודנט לרפואה". עו"ד קרן גרינבלט, מנהלת קידום מדיניות בשדולת הנשים, הדגישה: "אני חושבת שיש מודעות גבוהה לנפיצות העניין במערכת הבריאות, שמתבטאת בהתנגדות להכיר בתופעה ולתייג רופאים כציבור שחוטא בפגיעה, בדומה לאוכלוסיות אחרות. כל פעם שניסינו לדבר על התופעה, נדרשנו להביא נתונים, כי אנשי מדע לא יכולים לפעול בלי נתונים, אך משרד הבריאות מעולם לא נשא באחריות ואסף את הנתונים – אז הם לא קיימים. שדולת הנשים ואיגוד מרכזי הסיוע פנו יחד לפני למעלה מחודש בבקשה לקיים סקר קרבנות רחב היקף, כמו שנעשה בעבר במשרד הכלכלה, ולא קיבלנו כל תשובה".

ד"ר בעז לב, נציב קבילות הציבור על מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, מסר ש"יש הרבה מאוד כלים להתמודדות אבל האכיפה והמודעות לכלים הן נמוכות. יש חוזר ממנהל הרפואה בנושא עוד משנת 2001 אך לעיתים הנהלים לא מקוימים, מלחץ של זמן או סיבות אחרות, וראוי שזה יתקיים ואף יהיה מתועד". יו"ר הוועדה הביעה פליאה על כך שהנהלים לא עודכנו מאז 2001, לאור כל השינויים בידע ובפסיקה לגבי הטרדות ופגיעות מיניות, וד"ר לב השיב: "נעדכן את החוזר כחלק מהליך החשיבה הכוללת המתקיים במשרד בנושא כיום. נשמח לשתף אתכם בהליך, ואני בהחלט מסכים שיש מקום לסקר מקיף ויש צורך בהכשרות כבר בבתי הספר לרפואה ולסיעוד". ח"כ תומא–סולימאן ביקשה מד"ר לב לחדד האם קיים סנכרון של מידע בין הגורמים השונים המטפלים לגבי גורם שיש עליו תלונות, והוא השיב שיש כאן בעיה לאור סמכויותיה המוגדרות של הנציבות.

עו"ד שרה שר–לב, התובעת הראשית של משרד הבריאות, אף היא מסרה ש"משנת 2000 היו לנו 46 תיקי דין משמעתי אשר הגיעו אלינו אחרי הליך פלילי, כלומר כ-3 תיקים בשנה. גם אם יש זיכוי אנחנו מבקשים לקבל את החומר לבדוק אם יש בסיס להליך משמעתי. המשטרה היא הגוף שיש לו את הכלים לבדוק ולבסס תשתית עובדתית, אבל יש אי–רצון של המתלוננות להגיש תלונה במשטרה". יו"ר הוועדה: "מספר התיקים מעיד על בעייתיות בכתובת ובידע של אנשים, כי אני לא מתארת לעצמי שזה משקף את המציאות. האם יש גורם במשרד העוקב אחרי כל התלונות המתקבלות, איפה הן עומדות ומה נעשה איתן? כמה תלונות היו אשתקד?". ד"ר לב השיב: "אנו מקבלים כ-1,600 תלונות בשנה בכל התחומים, ומתוכן כ-60 בשנה הן על הטרדה או פגיעה מינית".

יו"ר הוועדה, ח"כ תומא–סלימאן, סיכמה את הדיון ואמרה: "הדיון העלה תמונה קשה של חוסר ארגון בטיפול בתופעת ההטרדות. אין איסוף נתונים וריכוז מידע ואין הוראות ברורות, ובוודאי שאי–אפשר להסתמך על נוהל מ-2001. הידע שהצטבר וההתפתחות שהתרחשו מאז מחייבות שינוי בנהלים. משרד הבריאות ומשרד המשפטים חייבים לשבת ולנסח נהלים ברורים להכשרת אנשי הרפואה ולאיסוף מידע על התופעה ודיווחו באופן שנתי, כפי בדומה לנהלים של המוסדות האקדמאיים. הוועדה תשמח לסייע בכך וממליצה כי תסתייעו גם בארגונים". "הוועדה דורשת ממשרד הבריאות להכיר בחיוניות קיומו של סקר שיגדיר לנו איפה אנו עומדים בבעיה הזו, ומשם נוכל למדוד, יחד עם שינוי הנהלים וההכשרות, אם התקדמנו וסיפקנו תשובות", הדגישה.