יותר מ-800 אנשי רפואה ורווחה חתמו עד היום (חמישי) בשעות הבוקר על עצומה נגד האכלת בכפייה של האסירים הפלסטינים המינהלים שובתי רעב. בעצומה, ביוזמת רופאים לזכויות אדם, נאמר כי "אנו נמצאים ברגע קריטי בו מחאתם של נשות ואנשי הרפואה והרווחה כיחידים וכקבוצה צריכה להישמע חזק יותר מתרועות המלחמה של הממשלה נגד שובתי הרעב".
כמו כן, נכתב בעצומה שממשלת ישראל, יחד עם רשויות הביטחון, השב"כ, השב"ס, המשרד לביטחון פנים ומשרד הבריאות עומלים על קידום הצעת חוק שתאפשר האכלה בכפייה של שובתי רעב וזאת בניגוד לעמדת הקהילה הרפואית והמועצה הלאומית לביואתיקה המתנגדות לחוק נחרצות. "הצעה זו מגלמת בתוכה הפרות חמורות של זכויות אדם ושל האתיקה הרפואית; היא עושה שימוש פסול ברפואה ובנשות ואנשי הרפואה למען השגת יתרון פוליטי-בטחוני ותדמיתי; והיא עומדת בסתירה מוחלטת לחוק זכויות חולה ולהצהרות ואמנות בינלאומיות העוסקות בזכות לבריאות ובאתיקה הרפואית. על פי נוסח החוק המוצע, תתקבל החלטה להאכלה או טיפול בכפייה בידי בית משפט מחוזי, אשר ישקול שיקולים מהתחומים הבאים: מצב בריאותו של האסיר, פרוגנוזה בעניינו, עמדתו, חובת שב"ס לשמור על חייו, הסדר בבית הכלא ובטחון המדינה, ותדמיתה של המדינה".
לדעת החותמים ההצעה מקודמת תוך התעלמות גסה ומוחלטת של הממשלה ומקדמי החוק מהתנגדותה ומעמדתה של הקהילה הרפואית בישראל, ההסתדרות הרפואית בישראל, המועצה הלאומית לביואתיקה ורופאים לזכויות אדם.ב-9 ביוני עברה הצעת החוק בהליך מזורז בקריאה ראשונה, וצפוי כי הממשלה תפעל להעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית עד לאישורה הסופי תוך שבוע ימים בלבד!".
יצוין שמרכז עדאלה פנה אתמול במכתב דחוף למנהלי בתי החולים ולשרת הבריאות בדרישה להפסיק את נוהל קשירת ידיהם ורגליהם של עשרות אסירים שובתי רעב המאושפזים בבתי החולים. שובתי הרעב קשורים בידיהם ורגליהם למיטות 24 שעות ביממה כל תקופת האשפוז, דבר המונע מהם תנועות בסיסיות ומחמיר את מצבם הרפואי, הרעוע ממילא. בנוסף, דרש עדאלה להפסיק את ההגבלות החמורות על גישתם של האסירים המאושפזים לתאי השירותים, במיוחד בשעות הלילה, בתואנה כי אין מספיק סוהרים ללוות אותם לשירותים בשעות אלה. עורכת הדין סאוסן זהר ציינה בפנייה כי "קשירתם של שובתי הרעב והגבלת גישתם לשירותים גורמים לחוסר נוחות וסבל רב המלווים בתחושת השפלה כבדה ומחמירה את הנזקים הבריאותיים הנגרמים לגופם ותורמות לסיבוכים רפואיים חמורים נוספים בגופם של העצורים ומהווים פגיעה בזכויותיהם החוקתיות של אסירים אלה לבריאות, לשלמות הגוף ולכבוד".
עוד הודגש במכתב כי היותו של האדם המאושפז אסיר, אינה צריכה לגרוע כהוא זה מחובתו של בית החולים ושל שירות בתי הסוהר לדאוג שזכויותיו יכובדו. חוק זכויות החולה קובע כי "מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש". עו"ד זהר הוסיפה כי כבילה רצופה של 24 ימים, כאשר העצורים ממילא ממוטטים נפשית ופיזית עקב שביתת הרעב, נועדה אך ורק על מנת להעניש את העצורים בגין שביתת הרעב בה פתחו ואשר השלטונות מנסים לטרפד. "טיפול רפואי" בנסיבות אלו הינו מנוגד לחובתו האתית והרפואית של בית החולים לשמור על כבודו וזכויותיו של המטופל הנגזרת מחוק זכויות החולה, ומכללי האתיקה הרפואית שנקבעו על ידי ההסתדרות הרפואית העולמית (WMA), האוסרים על עובדי המוסדות הרפואיים ליטול חלק בכל סוג של טיפול בו ננקטים אמצעים ענישתיים, אכזריים ומשפילים כנגד המטופלים. בנוסף לכך, גם הצהרת האו"ם בדבר עקרונות של אתיקה רפואית משנת 1982 אוסרת על הצוותים הרפואיים לשתף פעולה, אקטיבי או פסיבי, בטיפול משפיל ובלתי אנושי באנשים הנמצאים תחת אחריותם.
לעצומה המקוונת שפרסם ארגון רופאים לזכויות אדם:
http://www.atzuma.co.il/againstforcefeeding
