טקס אשכבה למנהיג האנטי-אימפריאליסטי פטריס לומומבה, ראש הממשלה הראשון של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, נערך ביום חמישי בבירה קינשאסה. זאת, 61 שנה לאחר הירצחו בידי מורדים שפעלו בשירות המעצמה הקולוניאלית לשעבר, בלגיה, והאימפריאליזם האמריקאי.
ארונו של לומומבה בפי שצולם ביום חמישי במרכז קינשאסה (צילום: נשיאות הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו)
יצוין שבטקס שנערך בבריסל העניקה ביום שני ממשלת בלגיה למשפחתו לומומבה את השריד היחיד שנותר מגופתו. זהו שן זהב של לומומבה, שבמשך עשרות שנים הוחזקה בידי שוטר בלגיץ השן הועברה לארון שנעטף בדגל הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו. המדינה האפריקאית הכריזה על שלושה ימי אבל לאומיים לציון הקבורה, מ-27 עד 30 ביוני – יום העצמאות ה-62 שלה.
לומומבה הוא גיבור לאומי במדינה האפריקנית – שבמשך עשרות שנים הייתה מושבה בלגית ותושביה היו נתונים לשלטון קולוניאלי אכזרי במיוחד. הוא היה מבקר חריף של השלטון הבלגי והאימפריאליזם וב-1960, אחרי קבלת העצמאות ובגיל 34 בלבד, הפך לראש הממשלה הראשון של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
בנו הבכור של לומומבה, פרנסואה, הגיש ב-2011 תלונה לרשויות בבלגיה והטיל את האחריות לרצח על תריסר דיפלומטים וגורמים רשמיים בבלגיה. בריסל פתחה בחקירה בחשד ל"פשעי מלחמה", אך רק שניים מהמעורבים עדיין בחיים. ועדה בפרלמנט הבלגי קבעה ב-2001 שלבלגיה יש "אחריות מוסרית" על ההוצאה להורג, ושנה לאחר מכן הגישה ממשלת בלגיה את התנצלותה.
ב-13 בפברואר 1960 דובר כוחות ההפיכה הצבאית ששלטו בקונגו הודיעו על מותו של לומומבה, בן 35. למעשה, לומומבה נרצח כמעט חודש לפניכן, ב-17 בינואר והיה לראש ממשלת קונגו העצמאית רק במשך עשרה שבועות. ממשלתו האנטי-קולוניאלית והמתקדמת הופלה בהפיכה צבאית בספטמבר 1960, חודשים ספורים לאחר העצמאות. הרוצחים ביתרו את גופתו של למומבה ושפכו חומצה על שרידיה, שמעולם לא נמצאו. קצין משטרה בלגי, שהיה בהוצאה להורג, החליט לשמור אצלו את אחת השיניים של לומומבה. אותו שוטר לקח שן נוספת ושתי אצבעות של הנרצח, אך אותם איברים – בניגוד לשן הזהב – מעולם לא התגלו.
השתלשלות האירועים שהובילה לרצח חוללה סערה גדולה בשל חוסר ההתערבות של כוחות האו"ם שהוצבו במדינה ולהגנתו האישית ובשל אחריותן של שתי מעצמות אימפריאליסטיות, ארה"ב ובלגיה, בהכשלת ממשלו, להפיכה הצבאית, למעצרו של לומומבה ורציחתו. זאת, לאחר שפעל למען עצמאות ארצו ונבחר בבחירות דמוקרטיות.
כאמור, ב-14 בספטמבר 1960 התחוללה הפיכה צבאית בהנהגת הקולונל ג'וזף מובוטו ובתמיכת השירות החשאי של ארה"ב (ה(CIA-. לומומבה הושם במעצר אולם כוחות של האו"ם הוצבו סביב הבית כדי להגן עליו, תוך הבטחת שלומו כל עוד יישאר במתחם אך ללא גישה לאמצעי תקשורת, דבר שניתק את לומומבה מתומכיו ולמעשה נטרל אותו פוליטית. עקב זאת, החליט לומומבה להימלט ולעורר את תומכיו במחוז האוט-קונגו בצפון מזרח המדינה. לאחר שהוברח מן הבית, ניסה לומומבה להגיע לסטנליוויל במטרה להקים שם צבא וממשלה משלו. כוחות צבא הנאמנים למובוטו רדפו אחריו בסיוע סוכנים אמריקאים והוא נלכד ב-1 בדצמבר והוטס לליאופלדוויל (ששמה כעת קינסשה). הוא פנה לעזרת כוחות האו"ם המקומיים אך לא הואיל. מובוטו החליט להעמיד את לומומבה לדין באשמת הסתת הצבא למרד ופשעים נוספים. אך נחטף וגורלו לא נודע על לפרסום ההודעה הרשמית ב-13 בפברואר 1960.
לומומבה נפל קורבן לעוצמת הכוח הקולוניאלי הבלגי, שהמשיך להתקיים בקונגו גם לאחר הכרזת עצמאותה הפורמלית, כשהוא משרת את האינטרסים של חברות המחצבים שרצו בהמשך ניצול משאביה של קונגו. ארצות הברית ובלגיה עשו שימוש בעימות עם ברית המועצות במסגרת המלחמה הקרה כדי להצדיק את מעורבותן ברצח של לומומבה, בטענה שביקש סיוע סובייטי והיה בעל השקפת עולם המרקסיסטית. עובדתית פנה לומומבה לעזרתה של ברית המועצות לאחר שמדינות המערב סירבו לסייע לו ונטה לכיוון "נייטרליות חיובית" בין מזרח למערב, תוך שימת דגש על הלאומיות האפריקנית והשחרור הפוליטי, החברתי וכלכלי מהקולוניאליזם האירופי. לומומבה הפך במותו לסמל של העמים הנאבקים בקולוניאליזם ובאימפריאליזם. בברית המועצות קידשו את זכרו והקימו אוניברסיטה לסטודנטים אפריקאים ומהעולם השלישי על שמו.
ב-1965 תפס מובוטו את השלטון בסיועם של שירותי הביטחון של ארה"ב ובלגיה. הוא שלט שליטה ניאו-קולוניאלית ודיקטטורית ברציפות במשך 31 שנים עד 1997, השנה בה נפטר. הרודן מובוטו, אחראי לפשעים נגד האנושות, קיים קשרים הדוקים עם ישראל והממסד הביטחוני המקומי. בקיץ 1963 ערך הגנרל מובוטו, אז רמטכ"ל צבא קונגו, ביקור בן שלושה שבועות בארץ כאורח צה"ל ונפגש עם הנשיא זלמן שזר ועם ראש הממשלה לוי אשכול. הוא חזה בצניחתם של 219 מחייליו שבאו להתאמן בישראל וכן עבר בעצמו קורס צניחה מזורז. מאז נהג לענוד את כנפי הצניחה של חטיבת הצנחנים על חולצתו. בשנות ה-80 סיפקה ישראל נשק רב לקונגו של מובוטו. ישראל חימשה ואימנה את חטיבות העלית של הצבא. הנשיא חיים הרצוג, שר החוץ יצחק שמיר, ושר הביטחון דאז אריאל שרון אף ביקרו בזאיר.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/100331
