חשמלית ושמה קוטג'

מאת דני רבינוביץ'. פורסם ב"הארץ".  

בימים אלה אמורות לעלות על כבישי הארץ המכוניות החשמליות הראשונות של בטר פלייס. מדובר בגרסה חשמלית של רנו פלואנס – מכונית ללא מנוע בנזין, שגלגליה מונעים בכוח סוללה גדולה. כשהסוללה מתרוקנת טוענים אותה בעמדת טעינה, או מחליפים אותה במהירות בסוללה מלאה בתחנת החלפה מיוחדת.

החשמלית של בטר פלייס היתה אמורה לגלם בשורה חדשנית: טכנולוגיה עילית שתציל את האטמוספירה והסביבה, תגאל אותנו מהתלות בנפט והעיקר – תעשה זאת תוך חיסכון כספי. אבל ספק גדול אם המכונית החשמלית אכן תצמצם את פליטת גזי החממה בישראל. עכשיו, משנחשפו העלויות והמפרט הטכני, מתגלים בקיעים מהותיים לא פחות גם בשאלת החיסכון הכספי לצרכן.

ראשית, מחיר המכונית. מחירה של מכונית חשמלית יהיה 123 אלף שקל, גבוה מעט ממחירה של רנו פלואנס רגילה. זה המחיר שנקבע, אף שמס הקנייה על מכוניות חשמליות יהיה רק 10% (במקום 70%) כלומר, הנהנית העיקרית מהטבת הענק שקיבלה בטר פלייס מהמדינה, שמסתכמת בכ-70 אלף שקל למכונית, תהיה בטר פלייס עצמה.

שנית, מחיר האנרגיה. בטר פלייס מציעה ללקוחותיה חבילה מינימלית, הכוללת מילוי והחלפת מצברים לנסיעה של עד 20 אלף ק"מ בשנה, תמורת 13 אלף שקל. באתר האינטרנט שלה משווה בטר פלייס בין מחיר זה לבין עלות הדלק שתצרוך מכונית משפחתית רגילה שתיסע מרחק דומה (כ-14,700 שקל) ומעניקה לעצמה טפיחה מהדהדת על השכם.

הבעיה היא שהחישובים של בטר פלייס מעלים דמיון מטריד לתעלולי התמחור של חברות הסלולר. מסתבר שמכונית פרטית בישראל נוסעת בממוצע 16,700 ק"מ בשנה. החבילה המינימלית שלקוחות בטר פלייס מחויבים לקנות – משקנו את המכונית החשמלית אין להם חלופה – היא "עד 20 אלף". כמו חברות הסלולר, שלא מחזירות אגורה על רכיבי חבילה שלא נוצלו, גם בטר פלייס לא תחזיר מן הסתם עודף על קילומטרים לא מנוצלים.

כשמשווים את ההוצאה על נסיעה של 16,700 ק"מ, מגלים שבעל המשפחתית הרגילה יוציא על דלק אלף שקל פחות מהעלות של חבילת בטר פלייס. ההשוואה למכוניות היברידיות, אגב, בעייתית עוד יותר: הדלק שתצרוך היברידית ממוצעת כדי לנסוע 16,700 ק"מ יעלה 5,000-8,000 שקל פחות מעלות החבילה המינימלית של בטר פלייס.

הנה נתון מקומם נוסף. מנתוני בטר פלייס עולה שכמות החשמל שהיא תקנה מחברת החשמל כדי להסיע מכונית אחת 20 אלף ק"מ היא כ-2,600 קילווט-שעה. העלות של כמות זו, במחיר החשמל הנוכחי, היא 1,300  שקל. מדוע דורשת בטר פלייס מהלקוחות שלה פי עשרה? נכון שהיא השקיעה זמן וכסף בפיתוח מערך הטעינה ובהקמתו, אבל פי עשרה? מה זה, קוטג?'

הזלזול שמפגינה בטר פלייס בצרכן הישראלי יצמצם מאוד כנראה את מספר המכוניות החשמליות שיימכרו, אבל לא בטוח שאכפת לה. לא מן הנמנע שהמכונית החשמלית עצמה היא רק גימיק. הכסף הגדול באמת של בטר פלייס יבוא מהמונופול שהיא קיבלה מהמדינה על ההקמה והתפעול של תחנות ההטענה. המונופול הזה, שהופך את כל יצרניות הרכב שיביאו לישראל אי פעם מכוניות חשמליות ואת לקוחותיהן לקהל שבוי, שווה זהב.