ועדת הכנסת לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי דנה אתמול (שני) בפערי שכר בין גברים ונשים, לאור הנתונים המדאיגים שהראה דו"ח הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) שפורסם לאחרונה, לפיהם ישראל ממוקמת במקום הרביעי בפערי שכר מגדריים מבין מדינות הארגון הארצות הקפיטליסטיות המתקדמות וכי בחמש השנים האחרונות לא הצטמצמו פערי השכר בין גברים ונשים בישראל.
יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן (חד"ש – הרשימה המשותפת), אמרה כי "דווח לנו על תכניות וצעדים של הממשלה אבל לצערי על פי הדו"ח בשנים האחרונות אין כל שינוי. זה אומר שמה שנעשה לא נותן פתרון אמיתי או שלא נעשים מאמצים אמתיים לסגירת הפער".
"במעקב שאנחנו בוועדה מקיימות בשנתיים האחרונות על התקצוב המגדרי במשרדי הממשלה עלה פער ברור ומדאיג בין שכרם של נשים וגברים בתוך משרדי הממשלה ונחשף הצורך המיידי בפעולה. שמענו בדיונים קודמים על פיילוט שמאפשר לנשים לעבוד שעות נוספות מהבית כדי לצמצם את הפערים, אבל חשוב לומר שבדיקות העלו שנשים, גם כשהן עובדות פחות שעות התפוקה שלהן עולה על זו של הגברים", הוסיפה.
לדברי גלי אמיר, מנהלת תחום שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, על פי נתונים לשנת 2015 כ-64% מכלל המשרות בשירות המדינה היו משרות נשים. פערי השכר המגדריים בברוטו עמדו על כ-20 אחוזים, ובנטו על כ-13 אחוזים. "הפערים נובעים מהתפקידים והמקצועות ובחלק ניכר מהדירוגים גברים נמצאים בדירוגים יותר גבוהים. בנוסף יש מרכיבים של עבודה בשעות נוספות והחזרי הוצאות" הוסיפה. בהמשך מנתה אמיר מספר צעדים בהם נקטה הממשלה, אשר אמורים לצמצם את הפערים, ביניהם תוספת מעונות להורים עובדים שעוגנה בשנת 2011, תוספת שכר שקלית ולא אחוזית המטיבה עם אלה המרוויחים כיום פחות וכן קיצור שעות עבודה ומתן יום חופשה נוסף שנועדו לדבריה להקל על נשים ולעודד מעורבות גברית במשפחה ובבית".
יערה מן משדולת הנשים הדגישה כי "היום רוב האחריות חלה על העובדת בעת שהיא רוצה להתלונן על פערי שכר ויש לא מעט חסמים שעומדים בפניה. לא תמיד יש שקיפות וגם קשה להתלונן בפני המעסיק. ישנה גם הסללה של נשים וגברים מגיל קטן למקצועות מסוימים והמקצעות ה'נשיים' לכאורה משתכרים לרוב פחות. ברבים מאותם מקצועות המדינה היא המעסיק ולכן בידה הכוח לשנות את השכר".
לסיכום אמרה יו"ר הוועדה ח"כ תומא סלימאן: "התכניות שמפעילה היום הממשלה לצמצום פערי השכר המגדריים הן בגדר מעט מידי ומאוחר מידי והן אינן עונות על הצורך הקיים בשטח. בלי החלטה ברורה לפיה המדינה לוקחת על עצמה נושא שהמדינה לוקחת על עצמה לטפל בו שום דבר לא ישתנה. יש צורך בשוויון מהותי מידי בין עובדי המדינה ואכיפה מוגברת בסקטור הפרטי, אבל כיום אין חוק שכר שווה הכלול ברשימת החוקים שאגף האכיפה אמון עליהם ויש לקבוע מי אמון על אכיפת הנושא. בנוסף אני קוראת להסתדרות לקחת חלק במאבק הזה לשוויון מגדרי, אנחנו הנשים חלק בלתי נפרד מציבור העובדים שהגוף הזה מייצג".
