"הדרך לשבעה באוקטובר: בנימין נתניהו, הנצחת הסכסוך והידרדרותה המוסרית של ישראל" (פרדס הוצאה לאור, 230 עמ'), ספרו החדש של הסופר וההיסטוריון אדם רז, מנתח כיצד האסטרטגיה הפוליטית של בנימין נתניהו הובילה לשבר הנוכחי. על אף שאינו מושלם, בעיתוי הנוכחי זה ספר הכרחי.

כמו בספרים קודמים של רז, גם הפעם כתובים שני חלקי הספר בסגנונות שונים. חלקו הראשון, הקונבנציונלי יותר, מתקף וממסמך את מה שהשמאל טוען ביחס למדיניותו של נתניהו כבר שנים. רז מוכיח את שותפות האינטרסים בין נתניהו לחמאס: שניהם אויבים של השלום, ולכן שניהם פועלים יחד כדי להחליש את הרשות הפלסטינית. לראיה, נתניהו לא רק העלים עין מהתחזקות חמאס, אלא גם עודד אותה אקטיבית. נושאים נוספים הנידונים בחלק זה הם כישלונו המחפיר של נתניהו, אבי פצצת האטום האיראנית, בהתמודדות עם האיום שנשקף לישראל מאיראן; והיעדר התוחלת של מדיניות "ניהול הסכסוך" או "צמצום הכיבוש", שהרי בפועל בכל יום הכיבוש האלים רק מעמיק.

החידוש התיאורטי בספרו מופיע בחלק השני, הכתוב כצרור של קטעים מתלכדים. שם מבקש רז להוכיח, למשל, שהבידוד הבינלאומי של ישראל – הפיכתה ל"מדינה מצורעת" – אינו נזק לוואי של שלטון הימין, אלא יעד מכוון ורצוי. נתניהו משתמש בבידוד כדי לחזק את שלטונו ולרסק את שומרי הסף. רז מבקר באופן תקיף את מדיניות ההפגזות וההרג ההמוני בעזה, אסטרטגית ומוסרית, וזאת באומץ שנדיר למצוא בימים עכורים אלה גם במחנה השמאל. דרך עיסוק בכלכלת הטרור, מחזיר רז לדיון רובד חשוב: חמאס לא היה מצליח לבצע את זוועותיו אלמלא היה התעשר בשנים האחרונות, עניין שהן התקשורת והן ממשלת נתניהו החמיצו.

המנהיג חי כביכול בתודעה נפרדת

הספר אינו חף מבעיות. לדוגמא, רז מקונן על התנפצות המושג "טוהר הנשק" במלחמה הנוכחית – וכך ממעיט במובלע מההיקף העצום של פגיעות צה"ל באזרחים בעבר, בראש ובראשונה בנכבה, אך גם, נאמר, במלחמת לבנון הראשונה. הבעיה הבולטת ביותר בספר זה ממשיכה כשל שעמד במרכזו של "הדמגוג", ספרו הקודם של רז. בשני הספרים מנתח רז אך ורק את המנהיג – במקרה הזה את נתניהו – אשר חי כביכול בתודעה נפרדת מהעם ופונה להמונים באמצעות תעמולה צינית ומקיאווליסטית. השמאל העקבי לא סבור שלמנהיג יש תודעה נפרדת; מדובר בתודעה מעמדית. פעילויותיו של המנהיג משרתות אותו ואת האינטרסים של בעלי הכוח התומכים בו. ככלל, פוליטיקה מתעצבת לא סביב אדם אלא במסגרת מערך אידיאולוגי וכלכלי נרחב. משבחר להתמקד בדמות המנהיג, היה על רז לעסוק במבנה נפשו.

תשובה לספקנים

רז מניח שנתניהו והחמאס משקרים לציבור בעת שהם מקדמים את האינטרסים המשותפים שלהם. אולם לא חסרות סיבות טובות לחשוב, שנתניהו פרנואיד הסבור שהוא מציל את ישראל; שסינוואר הוא איסלאמיסט המאמין ביכולתו להשמיד את ישראל; וכי שניהם מאמינים לעצמם, לא רציונליים, ואפילו, רחמנא ליצלן, לא לגמרי שפויים.

ייתכן שיאמרו שמועטה התועלת בספר כזה, המאשרר את המובן מאליו בשמאל ושאינו מסתמך על מקורות מידע חדשים או סודיים. לטעמי, נודעת חשיבות מרובה לספר המגבש את תפיסות היסוד של מחננו בעיצומו של אסון מדמם, כשרבים חשים מבולבלים. אפשר שעמדתו הנחרצת והרהוטה של הספר תשפיע על הספקנים והמתלבטים. בניגוד לתפיסה האליטיסטית והטכנוקרטית החותרת להגלות את האקדמאים למגדל שן של מחקרים לא נהירים – בספרו החדש מוכיח רז שוב את העוצמה והחשיבות של תגובה אינטלקטואלית הנכתבת בזמן אמת מול הזוועות הנמשכות. גיבוש קווי יסוד להבנת המלחמה, לביקורת עליה ולהתנגדות לה הוא מעשה חשוב מאין כמוהו. הספר מומלץ בחום אף אם פרסומו בעת הנוכחית, כשהברזל עדיין חם, חייב חיפזון או רדידות לעומת ספרי עיון אחרים.

יצוין שאירוע השקה לספרו החדש של אדם רז יתקיים הערב (חמישי) בשעה 19:30 במועדון הגדה השמאלית, אחד העם 70, ת"א.

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128874/

אירוע ההשקה בפייסבוק: https://www.facebook.com/events/7733705506688486/