השיפורים שהוכנסו בתוכנית לא הפכו את העבודה למשתלמת כלכלית
מפגש של פעילים חברתיים של חד"ש, שנערך לאחרונה בתל-אביב, הוקדש לעידכון בנושא תוכנית ויסקונסין והשלכותיה הקשות על ציבור המובטלים.
במפגש השתתפה ניצן תנעמי, פעילה נגד תוכנית ויסקונסין בערים חדרה ונתניה. בתום המפגש נאותה לתת ריאיון ל"זו הדרך". להלן הריאיון.
עומד להתפרסם דו"ח מקיף על תוכנית ויסקונסין, שהכינו הארגונים הנאבקים בה. מהן המסקנות המרכזיות?
להבדיל מהדעה הרווחת, לפיה קיימות בעיות חברתיות מוסכמות, והוויכוח הוא על הפיתרון להן, אני טוענת, כי הוויכוח הוא על עצם הגדרת הבעיה. תוכנית ויסקונסין הובאה לארץ כפיתרון לבעיה של "אנשים עצלנים", שאינם מעוניינים לעבוד, ומעדיפים לחיות מקיצבות. מאחר שהתוכנית עוצבה כך, היא אכן עונה לבעיה כפי שנוסחה.
דו"ח ועדת יערי, אשר פורסם בדצמבר 2007 (לסיכום תקופת הניסוי, אשר עתידה להסתיים בכלל ביולי 2009!) אכן טוען, כי התוכנית במתכונתה החדשה, במתכונת של "אורות לתעסוקה", משביעה רצון.
אנחנו, הארגונים והפעילות במרכז "לב חדרה", טוענים, כי הבעיה שונה לחלוטין; היא אינה טמונהבמובטלים, אלא במבנה החברתי-כלכלי. המבנה של המשק הישראלי הוא מקוטב: קיים בו "שוק ראשוני", ובו מישרות בשכר גבוה לאקדמאים בתעשיות העילית ובמקצועות חופשיים, ולצידו "שוק שניוני", בו מתחרים ביניהם עובדי חברות כוח אדם, מהגרי עבודה, בעלי השכלה נמוכה והאזרחים הערבים-הפלסטינים על מישרות בשכר נמוך, לעיתים קרובות על בסיס ארעי וחלקי, ובעיקר במגזר השירותים. שכר המינימום המשולם לעובדים בשוק השניוני אינו מאפשר היחלצות מעוני, ובוודאי שלא שיפור בתנאיי החיים.
לפי הסיכומים שפורסמו, לאחר חמישה עשר חודשי הניסוי של תוכנית מהל"ב (הגירסה הראשונה של תוכנית ויסקונסין), גדלה בממוצע ההכנסה הפנויה מעבודה של משפחה ב-416 ₪, אך ההכנסה מגימלה ירדה ב-370 ₪. כך שהשינוי שהניבה התוכנית התבטא בתוספת של 61 ₪ בלבד להכנסה החודשית. במילותיו של הדו"ח, המסכם את התכנית: "לא נמצאה השפעה מובהקת של התוכנית על הכנסות המשפחה".
בעיה מהותית נוספת בתוכנית, גם לאחר השינויים שהוכנסו, טמונה בעצם ההפרטה של שירות התעסוקה, שהוא מרכיב של שירותי הרווחה. התוצאה של הפרטה זו היא הרחבה נוספת של תחום שליטתו של ההון על חשבון צמצום תחום סמכות המדינה והאזרחים.
מדבריך אני מבין, שחרף ההצהרות, תוכנית ויסקונסין מתה, אבל היא עדיין בועטת, נכון?
אומצה גירסה משופרת ("אורות לתעסוקה") של תוכנית ויסקונסין. במיבנה החדש, המודל הכלכלי שונה: החברות מתוגמלות על השמות בעבודה ועל חיסכון בתשלום גמלאות, אך לא על שלילה של הזכות לגימלה בשל סירוב להשתתף בה, או בשל אי-מילוי חובות. מותרת כעת שלילה רק בשל אי הגעה. לפי הנוהג הנוכחי, נערך אבחון תעסוקתי- רפואי-פסיכולוגי לכל משתתף, ואילו בני 45 ויותר הוצאו בכלל מהתוכנית. בנוסף, יפותחו מסלולים ייחודיים לעולים חדשים (עד חמש שנים בארץ); לאקדמאים; לבעלי ותק בקבלת גימלה להבטחת הכנסה (מקבלי גימלה במשך חמש מתוך שש השנים האחרונות), הנמצאים מעל שנה בתוכנית ללא שלילות; ולמשתתפים בעלי יותר מ-40% נכות, עם נכות של 25% לפחות על סעיף אחד. עם זאת, כל עוד לא ייפתרו הבעיות המהותיות של שוק העבודה, התוכנית תוסיף להיות מערכת ענישה נוספת לאזרחים, אשר מדינת ישראל מגדירה כאזרחים "סוג ב'".
מה, לדעתך, יש לעשות, כדי להצליח במערכה נגד התוכנית?
המשימה של יצירת תנאים, כדי שאזרחים החיים על קיצבות יוכלו להתקיים מעבודה, המכונה גם "מרווחה לעבודה", היא חיובית בעקרון. אך מימוש המשימה חייב להיות מוטל על הממשלה ולכלול שינויים במערכת החינוך וההכשרה התעסוקתית, עידוד יצירתם של מקומות עבודה, הפיכת העבודה למשתלמת כלכלית, ופיתוח של תשתיות בפריפריה.
האם המובטלים, המחויבים להשתתף בתוכנית, מתארגנים, או שזו מערכה שמנהליםרק פעילים חברתיים?
בכל אחד מהמרכזים, בהם מופעלת התוכנית, קיימת התארגנות של המשתתפים ברמה זאת או אחרת. בחדרה, לדוגמה, פועלת מזה שנתיים קבוצת משתתפות, אשר יוזמת פעילויות מחאה שונות ועוזרת למשתתפים אחרים. עם זאת, לצערי, פעילות השטח נעשית עדיין בקנה מידהמצומצם, והמאבק מונע לרוב על-ידי הארגונים והפעילים החברתיים.
***
בתום המפגש סוכם לקיים רב שיח בשאלות תעסוקה ואבטלה ביום ד', 2 ביולי, בשעה 20.00, באולם הגדה השמאלית, אחד העם 70, ת"א.
המפגש פתוח לכל פעיל חברתי, המעוניין להצטרף למערכה נגד תוכנית ויסקונסין ולמאבק למען זכויות המובטלים.
