בריאיון שהעניק לכתב העת המקוון "אוריינט 21" בעריכת החוקר והעיתונאי הצרפתי אלן גרש, הסביר פעיל השמאל המרוקאי ציון אסידון את הסיבות לחתימת הסכם הנורמליזציה בין הממלכה הצפון–אפריקאית לישראל. אסידון ישב בכלא המרוקאי במשך 12 שנה בגלל פעילותו השמאלית. הוא נמנה עם קבוצה של אנשי שמאל יהודים, אזרחי מרוקו, שהגישו ב-2006 לבית המשפט העליון במרוקו תביעה נגד שר הביטחון דאז עמיר פרץ בגין ביצוע פשעים נגד האנושות במהלך המלחמה בלבנון.
בתביעתם ציינו שפרץ הוא אזרח מרוקו, ולכן קיוו שבית המשפט יאשר את התביעה. בין התובעים – פעיל השמאל הוותיק אברהם צרפתי והסופר עמרן אל–מליח המנוחים. בתביעתם דרשו להוציא צו מעצר נגד פרץ בשיתוף עם האינטרפול. את הריאיון עם אסידון ערך העיתונאי המרוקאי הישאם מנסורי, הגולה כעת בפאריס והנמנה עם מייסדי אגודת העיתונאים החוקרים המרוקאית. מנסורי נידון על ידי בית משפט ברבאט, בשבוע שעבר, לשנת מאסר בגין פעילותו העיתונאית. על האגודה פורסם בריאיון עם העיתונאי וההיסטוריון מעטי מונג'יב שהופיע ב"זו הדרך" (13.1) תחת הכותרת "מרוקו היא מדינת משטרה". להלן חלקים מתוך הריאיון עם ציון אסידון.
הפגנה של נשים סהראוויות נגד הכיבוש המרוקאי (צילום ארכיון: הומניטה)
מרוקו הצטרפה להסכמי הנורמליזציה עם ישראל. האם מדובר בשינוי בקו הרשמי של הממלכה?
לפי הגרסה של שר החוץ נאסר בוריטה, העסקה נרקחה במשך כשנתיים וההסכם שנחתם הוא התוצאה. זאת בניגוד גמור למה שהכריזו ראש הממשלה ושרי מפלגת הצדק והפיתוח האסלמית–הימנית, לפיהם "אין כלל קשרים עם ישראל" או "לא היה ולא נברא".
אז מדובר בעצם במיסוד היחסים הקיימים?
לא בדיוק. הסכם הנרמול הוא תולדה של שינוי גאו–אסטרטגי: של הקמת ציר צבאי הכולל את סעודיה, את נסיכויות הנפט, את מצרים של הגנרל עבד אל–פתאח א–סיסי ואת הצבא הכובש את פלסטין, שהוא החזק באזור. מרוקו כבר השתתפה בלחימה בתימן, בצדן של ארצות המפרץ. ההסכם החדש ישלב את מרוקו בברית צבאית פרו–אמריקאית. במקביל מעמיק שיתוף הפעולה הצבאי בין רבאט לבין ארה"ב. ב-20 באוקטובר אשתקד חתמו מרוקו וארה"ב על הסכם לאספקת אמצעי לחימה ולסיוע לפיתוח התעשייה הצבאית המרוקאית. עוד פורסם שארה"ב שוקלת להעביר למרוקו אחד מבסיסיה שבגרמניה. ראוי להזכיר שב-1963 נסגר אחרון הבסיסים הצבאיים של ארה"ב במרוקו. מה שלא מנע, כמובן, מחיילים אמריקאיים להמשך בשימוש בבסיסים של הצבא המרוקאי – מאז ועד היום. להסכם הצבאי עם ארה"ב יש גם השלכות על אפריקה: ניסיונה של ארה"ב למנוע את דחיקת רגליה מן היבשת. במצב שנוצר יש לצפות למעורבות צבאית מרוקאית גוברת במלחמות באזור.
דובר ממשלת מרוקו הודיע שאין שינוי במדיניות כלפי זכויות הפלסטינים. האם חל שינוי?
מאז שנחתמו ההסכמים, שבים הדוברים הרשמיים ומדגישים שמרוקו מוסיפה לתמוך בזכויות העם הפלסטיני. מה שלא נשתנה הוא הכיבוש, אבל כעת מרוקו מושיטה את ידה לכובשים ואין שום הצדקה לכך.
אבל תמורת ההסכם, קיבלה מרוקו הכרה אמריקאית בכיבוש הסהרה המערבית…
העובדה שהנשיא לשעבר דונלד טראמפ הכיר בכיבוש המרוקאי אינה משנה דבר. האומות המאוחדות לא שינו את מעמדה החוקי של סהרה המערבית ומזכ"ל האו"ם שב והדגיש זאת.
האם ההסכם יכול לתרום לקירוב ביחסים בין מרוקו לבין מאות אלפי אזרחי ישראל ילידי מרוקו?
העיתונות הרשמית והפרו–ממשלתית במרוקו פרסמה בהרחבה את תוכן השיחה בין מוחמד השישי לראש הממשלה בנימין נתניהו, במהלכה הדגיש המלך את הקשרים ההיסטוריים בין יוצאי מרוקו בישראל למולדתם. אמירות אלה באות לשרת את הבלבול המכוון הקיים בין יהדות לבין ציונות. מהבלבול הזה ניזונים גם גזענים לא מעטים.
יוסי אבו
עוד בנושא: https://zoha.org.il/99216
