ערב מערכת הבחירות לפרלמנט בהודו, שתימשך מ-19 באפריל עד 1 ביוני, החליטה ממשלת מודי להחזיר לשיח הציבורי ואף להוציא לפועל את השינוי בחוק האזרחות ההודי שאושר בעבר אך לא בוצע.
השינוי בחוק האזרחות
השינוי בחוק האזרחות ההודי, שאושר בפרלמנט בשנת 2019, קובע כי פליטים שהגיעו להודו מהמדינות השכנות: פקיסטן, אפגניסטן, בנגלדש ואחרות רשאים לקבל אזרחות הודית בתהליך מקוצר ופשוט יותר, אך זאת בתנאי שהם בני הדתות ההינדו, סיקים בודהיסטים, ג'אינים או נוצרים. כלומר, רק לא מוסלמים, שהם הרוב בקרב הפליטים מהמדינות הללו. החוק, אשר עבר בקולותיהם של צירי מפלגת מודי BJP)) ושותפיהם לקואליציה, נתקל בביקורת ובהתנגדות חריפה מצד מפלגת הקונגרס ושמאלה.
הביקורת של המפלגות הוטחה באפליה הבוטה בחוק כלפי בני הדת המוסלמית. מפלגות אלה טוענות כי הסכנה הגדולה בחוק היא שהוא תקדימי וישמש בעתיד בסיס לחקיקה אנטי- מוסלמית נוספת בהודו. מפלגת הקונגרס טענה בביקורתה שצעד זה מרחיק את הודו מהמסורת של גנדי הטבועה בחוקה של הודו, ואשר אינה מבדילה בין הקבוצות האתניות והדתיות השונות בחברה ההודית.
התנגדות המפלגות התבטאה גם בהתנגדות ציבורית רחבה. המונים השתתפו במחאות. מחאה עוצמתית במיוחד התקיימה בבירה ניו דלהי, במהלכה נהרגו מאש המשטרה כמה מוחים. ההתנגדות הציבורית הרחבה אילצה את הממשלה להמשיך ולהשהות את הפעלת החוק.
כאשר אושר החוק בפרלמנט, הציגה אותו ממשלת מודי כ"חוק הומניטרי", אשר מטרתו היא "חיובית", אשר נועד לעזור לפליטים ואשר אין בו תקדים לחקיקה פנים הודית. לטענת הממשלה, הוא נועד לסייע למיעוטים הדתיים הנרדפים באותן מדינות. בנופפה בחוק, ניסתה ממשלת מודי גם לטעון כי סוגיית הפליטים נוצרה מתוקף סכסוך דתי בין המוסלמים לבין הלא-מוסלמים. אולם טענה זו מתעלמת מהעובדה שהפליטים שמגיעים ממדינות אלה הם ברובם מוסלמים. כעת, עם תחילת מערכת הבחירות לפרלמנט, החליטה ממשלת הודו להפעיל את החוק. צעד זה נתקל שוב בזעם ציבורי מצד ארגוני השמאל והמרכז.
התרחקות מהאופי החילוני הקבוע בחוקה
המפלגה הקומוניסטית המרקסיסטית של הודו טוענת כי יישום החוק כעת נועד לפלג את האוכלוסייה בהעמדה של ההינדואים נגד המוסלמים. כן טוענות מפלגות השמאל והמרכז, כי אישורו עכשיו של החוק מעיד על המדיניות העתידית של ממשלת הודו: המשך חקיקה שתתבסס על דת ועל הנגדה בין אוכלוסיות. זו התרחקות מהאופי החילוני שקובעת החוקה של הודק, הדגישו.
הצעת החוק וההתנהלות סביבה דומות לשיח הציבורי המתנהל בישראל סביב חוק הלאום. גם בישראל התריע השמאל העקבי שחוק הלאום הוא תקדים לחקיקה עתידית על בסיס לאום. אזהרה זו מתממשת כמו שנוכחנו לדעת בשנים האחרונות.
סוגיית חוק הלאום ההודי עולה, כאשר מול מזימתו של מודי התאחדו כל מפלגות האופוזיציה, מהימין הקיצוני ועד הארגונים הקומוניסטיים השונים, בברית פוליטית במטרה להפיל את מודי. מודי מצידו מנהל קמפיין הקורא לציבור להצביע כצפוי בעדו, כלומר ל-BJP. מודי שואף להשיג בבחירות אלה רוב שיאפשר לו לשנות את החוקה ההודית. הוא נחוש בהחלטתו להמשיך במדיניות של הפרדה ושל הסתה בין הקבוצות השונות בחברה ההודית.
עוד בנושא: https://zoha.org.il/123093
