"שנת הלימודים נפתחה כסדרה", הכריז ביום ראשון האחרון שר החינוך (הזמני?) הרב רפי פרץ מעל כל במה אפשרית. נפתחה כסדרה? אם נתעלם משביתתם של מורי קבלן המועסקים בתכניות שלבים, במחאה על תנאי העסקתם; מהצפיפות בכיתות (ממוצע של 34 ילדים בכיתה!); מהיעדר מנהלים (עד לחודש שעבר חסרו 150 מנהלים); מהשבתות ההורים בכמה יישובים; מהעובדה שלא נפתחה שנת הלימודים עבור כ-17 אלף התלמידים ערבים-בדואים בשל מחסור בתקציב, מהעומס הקשה על המורות והמורים; מהמחסור בכיתות בחברה הערבית ומהרפורמה הלקויה בחינוך המיוחד – אז הכל בסדר!

אבל שום דבר איננו בסדר. אמנם שביתות מורים לא פרצו, אך הן רק נדחו. תוקפו של ההסכם הקיבוצי של הסתדרות המורים פג ביוני והדרישות של ארגון המורים העל יסודיים טרם מולאו. הם צפויים בקרוב לנקוט עיצומים.

הפגנת הורים וילדיהם בתחילת שנת הלימודים נגד גירוש התלמידים לפיליפינים. הפגנות דומות נערכו בבתי ספר נוספים בתל-אביב וברמת גן (צילום: ילדים ישראלים)

 

לפי הסכם שהושג ביום שישי האחרון בין הסתדרות המורים למשרד האוצר, יופחת לגבי עובדי ההוראה רק יום מחלה אחד, כמו מכל עובד במשק,, ולא 1.4 יום כפי שנהוג היה עד עתה. כמו כן, הפנסיה התקציבית תחושב כנגזרת של המשכורת האחרונה כדרישת הסתדרות המורים.

נוסף לכך, יינתן פיצוי חד פעמי לכל גמלאי שפרש החל בשנת 1986 בגובה של 2,000 שקל. זאת, כפיצוי על הפחתת ימי מחלה בגלל החישוב השגוי. האוצר אף הסכים לדרישה להקים קרן מצוקה שתעניק מימון לעובדי הוראה שימי המחלה שלהם נוצלו עד תום כתוצאה מהחישוב הקודם.

לפי ההסכם, ישולם לגמלאים פיצוי של 80% ממשכורתם האחרונה ועוד 0.45% על כל שנה מאז החלת רפורמת "אופק חדש". הסדר זה יחול על כ-55 אלף גמלאי משרד החינוך.

מזכ"לית הסתדרות המורים, יפה בן דויד, מסרה: "מיד לאחר הבחירות והקמת ממשלה חדשה ניכנס למו"מ על הסכם שכר חדש שבו נאבק על שדרוג שכר כדי שעובדי הוראה טובים ירצו להצטרף וותיקים ירצו להמשיך להיות חלק מהמערך החינוכי של מדינת ישראל".

מזכ"ל ארגון המורים, רן ארז, שלח בסוף השבוע לחבריו מסר בו נאמר: "ממשיכים במאבק. צווי המניעה שקיבלנו לא פותרים שום בעיה. משרד החינוך והשלטון המקומי פועלים בכוחניות ולא מוכנים לכל פשרה שהוצעה להם ומתעקשים שנעבוד תחת צווים. לא נסכים לטאטא את הבעיות מתחת לשטיח. מעמד המורה אינו הפקר.
נודיע על הצעדים האופרטיביים בימים הקרובים".

העמדה הנחושה של הסתדרות המורים, של ארגון המורים ושל מורי הקבלן המאוגדים בכוח לעובדים ראויה לציון; אך איש מהם אינו מתמודד ישירות עם ההשלכות ההרסניות של מדיניות שרי הבית היהודי שניהלו את מערכת החינוך בשנים האחרונות: נפתלי בנט ורפי פרץ. את מדיניותם המשחיתה של שרי הציונות הדתית אפשר לסכם כך: הפרטה והדתה.

 

בג"ץ עם העשירים

מגמות ההפרטה בחינוך' לפיהן "מי שמשלם מקבל יותר" ו"חינוך הוא סחורה שעולה כסף" קיבלו תוקף של פסק דין בעקבות העתירה שהגישה הקליניקה למשפט וחינוך באוניברסיטת חיפה. זו עתרה, בשם קבוצה גדולה של הורים ואליה הצטרפו גם ארגון הל"ה, האגודה לזכויות האזרח ו"ידיד", במטרה לעצור או להפחית את תשלומי ההורים לבתי ספר. העתירה נדחתה בתחילת החודש שעבר, חמש שנים מיום הגשתה. הסיבה לעתירה הייתה ניפוח תשלומי ההורים עבור תכניות לימוד נוספות. תשלומי הורים מגיעים בכמה עשרות בתי ספר ל-12 עד 16 אלף שקל לתלמיד מדי שנה.

בתמצית, קובע פסק הדין של בית הדין הגבוה לצדק כי ערך האוטונומיה ההורית (על שאלת "האוטונומיה" בחינוך ר' בהמשך) מחייב לאפשר להורים שידם משגת לשפר את מערכת החינוך הציבורית. זאת, באמצעות קניית שירותי חינוך נוספים בתשלום בתוך בתי הספר. עוד קובע בג"ץ, שוויון תקציבי משמעו "בינוניות לכולם וחיסול האפשרות למצוינות חינוכית".

מהנתונים שצורפו לעתירה, עולה כי מדובר ב"מצוינות" של ילדי שני עשירוני ההכנסה העליונים בלבד. בכל בתי הספר שנבדקו הגובים תשלומים גבוהים, מעל 95% מהתלמידים נמנים עם שני העשירונים העליונים. לעובדה זו, שתשלומי ההורים יוצרים בידול מעמדי חריף, אין זכר בפסק הדין.

יחד עם קידום בתי ספר לעשירים ובתי ספר לעניים, קידמו שרי החינוך (ועודם מקדמים!) תהליך של הדתה בקרב רוב התלמידים ואף של טיפוח גזענות – כפי שמציע השר פרץ באמצעות לימוד חובה בבתי הספר של עקרונות "חוק הלאום" הידוע לשמצה. מוסף "הארץ" לכלכלה, "דה מרקר", אף בישר ביום ראשון כי לקראת פתיחת שנת הלימודים קלט משרד החינוך רק שבעה מורים לפיסיקה לעומת 477 ליהדות!

 

שובה של ועדת דברת

ב-2003, בימי ממשלת אריאל שרון, הוקמה ועדה ציבורית, "ועדת דברת" (על שם איש העסקים שלמה דברת) במטרה "לבצע בחינה מקיפה של מערכת החינוך במדינת ישראל" ולהמליץ על תוכנית שינוי כוללת – פדגוגית, מבנית וארגונית, וכן על התוויית דרך ליישומה. דברת מונה ליו"ר הוועדה, שכללה ברובה אנשי חינוך ואנשי עסקים, אך לא כללה את נציגיהם של הסתדרות המורים וארגון המורים.

הוועדה הניחה על שולחן הממשלה המלצות מרחיקות לכת לרפורמה ניאו-ליברלית במערכת החינוך. המלצות רבות שאובות היו מעולם העסקים, כגון אוטונומיה פדגוגית, ניהולית ותקציבית של בתי הספר, ביטול הסכמים קיבוציים ותגמול מורים "לפי הישגים", חיזוק מעמד המנהל שאמור היה להפוך ל"מנכ"ל" ועוד. הממשלה החליטה לאמץ את המסקנות (החלטה מס' 3060), אך הן לא מומשו עקב התנגדותם החריפה של מורים, הורים ואנשי אקדמיה.

אך ברוח ממשלת נתניהו, ועדת דברת חוזרת ובגדול. שלושה גורמים מנסים לקדם את מטרותיה של הוועדה המנוחה: "הקואליציה לאוטונומיה בחינוך", התארגנות בשם "מנהיגים" של מנהלי בתי ספר הדורשים חוזים אישיים במקום הסכמי קיבוציים, ואנשי פורום קהלת של הימין הקיצוני שסיסמתו "ריבונות לאומית, חירות הפרט".

פורום קהלת, המתגאה בזכות היוצרים ל"חוק הלאום" הגזעני, פרסם ביולי אשתקד נייר עמדה תחת הכותרת "אוטונומיה בית-ספרית – בין מילים למעשים" ובו המלצות ועדת דברת (בלי לנקוב בשמה) ב"גרסת טורבו", כלומר מרחיקות לכת הרבה יותר מהמקור. אגב, כותרתו של הפרסום האחרון של פורום קהלת היא: "ועדי העובדים ונזקיהם".

אפרים דוידי

המאמר עומד להתפרסם בגיליון השבוע של "זו הדרך"