עסקי המלחמה פורחים: שלוש יצרניות נשק מישראל בין מאה הגדולות בעולם

התעשייה האווירית (תע"א)  פרסמה בשבוע שעבר את הדו"ח הכספי לשנת 2023. זו הייתה השנה המוצלחת ביותר מאז הקמת תאגיד צבאי ממשלתי זה ב-1953. הביקוש העולמי לציוד צבאי זינק ברבעון האחרון של השנה שעברה עקב מלחמת אוקראינה ועקב המלחמה שישראל מנהלת בעזה. אלה העלו את צבר ההזמנות של התעשייה האווירית ב-2023 ל-18 מיליארד דולר לעומת 15.6 מיליארד דולר בשנה שקדמה לה.

היקף המכירות של תע"א גדל ב-7% לכ-5.3 מיליארד דולר – הנתון הגבוה ביותר בתולדותיה. עוד נרשם גידול של 49% ברווח הנקי לסך של 318 מיליון דולר – גם הוא הגבוה ביותר  מאז  ומתמיד. נתח  המכירות של החטיבות הצבאיות בשנת 2023 עלה ב-9.4% לכ-4.4 מיליארד דולר.   במכירות בחטיבת הטילים והחלל נרשם הגידול הרב ביותר מבין חטיבות התעשייה האווירית. גידול ניכר נרשם גם במכירות החברה הבת אלתא – יצרנית מכ"ם (רדאר) לכיפת ברזל ולמערכות היירוט חץ וקלע דוד. הייצוא של אלתא בשנת 2023 הסתכם ב-3.8 מיליארד דולר (71%) והייצור לשוק המקומי ב-1.5 מיליארד דולר (כ-29%). זאת לעומת 3.6 מיליארד דולר (73%) ו-1.3 מיליארד דולר (27%) בשנת 2022, בהתאמה.

שכר של 25 עובדים המשתכרים שכר מינימום

עמיר פרץ, יו"ר החברה ובעבר יו"ר מפלגת העבודה, מסר: "אני גאה יותר מתמיד לעמוד בראש החברה הביטחונית הממשלתית הישראלית הגדולה ביותר. השינויים הבינלאומיים השפיעו על יכולת קיום מהלך עסקים שגרתי באזורים בהם היציבות התערערה ובנוסף המלחמה של ישראל". יו"ר ההסתדרות לשעבר לא רק גאה, קרוב לוודאי שהוא גם שמח. מהדו"חות עולה, כי עלות שכרו השנתית של היו"ר עמדה אשתקד על 338 אלף דולר, שהם 125 אלף שקל לחודש, כלומר: הכנסתם החודשית של 25 עובדים בשכר מינימום.

פרץ צדק בהגדרת גודל החברה: התעשייה האווירית היא יצרנית הנשק הממשלתית הגדולה ביותר בישראל. כך עולה גם מדו"ח אחר, שאותו פורסם בשבוע שעבר מכון סיפרי SIPRI – ראשי התיבות של המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם במרכז מחקריו – 100 תאגידי הנשק הגדולים בעולם.

על פי דו"ח סיפרי, בשנת 2022 דורגה אלביט במקום 24 (מקום 29 ב-2021), בין יצרניות הנשק הגדולות בעולם; התעשייה האווירית – במקום 35 (38 ב-2021); ורפאל במקום 42 (46 ב-2021). נתונים אלה אינם משקפים את הגידול במכירות בעקבות מלחמת עזה. חמשת תאגידי הנשק הגדולים בעולם הם כצפוי אמריקאיים: לוקהיד מרטין, אר.טי.אקס. (לשעבר ריית'און), נורת'רופ גרומן, בואינג וג'נרל דיינמיקס. ישראל רוכשת בהווה ורכשה בעבר כלי משחית מחמשת הקונצרנים האלה.

מהו המכון הבינלאומי לחקר השלום

המכון הבינלאומי לחקר השלום בסטוקהולם הוא מוסד המחקר החשוב בעולם לעסקי נשק. המכון נוסד בשנת 1966 ותפקידו – לספק מידע, ניתוחים והמלצות בתחום של סכסוכים מזוינים, הוצאות לרכישת נשק, סחר בנשק וכן פירוק ופיקוח על נשק. מחקרי המכון מתבססים על מקורות גלויים ונועדים למקבלי החלטות, לחוקרים, לתקשורת וכן לציבור הרחב .

המכון הוקם ב-1964 בעקבות החלטת הממשלה הסוציאל-דמוקרטית בשוודיה  להקים מכון לחקר השלום על מנת להנציח מלאת 150 שנה רצופות של עמדה נייטראלית בסכסוכים ושל שלום בשוודיה. המכון מקבל מהממשלה השוודית תקציב קבוע, שהפרלמנט מאשר.

אבל אלה היו זמנים: ב-7 במרס השנה הצטרפה שוודיה באופן רשמי לנאט"ו. בכך התרחבה הברית הצבאית בהגמוניה אמריקאית ל-32 מדינות חברות. ראש הממשלה השוודי הימני, אולף קריסטרסון, הפקיד את מסמכי ההצטרפות לנאט"ו בידי שר החוץ של ארה"ב אנתוני בלינקן, שאמר מיד לאחר מכן: "דברים טובים קורים למי שמחכה".

עוד בנושא: https://zoha.org.il/128224/