חגיגה גדולה חגגו חברי הכנסת של הקואליציה ושרי ממשלת הימין עם אישור התקציב הדו-שנתי (שהוא פטנט ישראלי הרשום על שמו של בנימין נתניהו) ביום שישי שעבר. שר הבריאות ומנהיג מרצ, ניצן הורוביץ, אף הגדיל לעשות ופרסם רשומה בפייסבוק בה כתב: "תקציב מדינה הוא שיקוף של סדר העדיפויות הממשלתי. זה לא תקציב מושלם, אבל הוא 10 מעלות שמאלה ממה שהיה לפניו. התחלה של הגשמת החזון הסוציאל-דמוקרטי שעבורו נכנסתי לפוליטיקה".
חברי ממשלת הימין והקואליציה לאחר אישור התקציב ב-5 בנובמבר (צילום: הכנסת)
אם התקציב הניאו-ליברלי שאושר בשבוע שעבר, המחזק את הכיבוש ואת ההתנחלויות ויש בו הקצאה של מיליארדים להכנת המלחמה עם איראן, הוא הסיבה בגללה העיתונאי הורוביץ "נכנס לפוליטיקה", מוטב היה לו (ולנו) אילו היה ממשיך לפרשן במהדורות החדשות.
תקציב המדינה שאושר יחריף את המצב במערכות שירותים ציבוריים מורעבות ובראשן מערכת הבריאות – כפי שהיה לפני התפרצות נגיף הקורונה. כך עולה ממסמך של מרכז אדוה המנתח את תקציב המדינה לשנים 2022-2021, העתיד להתפרסם בימים הקרובים.
לדברי חוקרי אדוה, "מגפת הקורונה מצאה את השירותים החברתיים ובראשם מערכת הבריאות כשהם מורעבים, לאחר שנים של תקציבים שאינם גדולים דיים כדי לענות על הצרכים. השירותים רעבו לכוח אדם מיומן, לתשתיות, לתוכניות סיוע לקבוצות ולמגזרים דלי-הכנסות". בעקבות התפרצות המגפה הגדילה הממשלה את הוצאותיה – לבריאות, לביטחון סוציאלי, לסיוע למובטלים ולעסקים ועוד.
בשנים 2019-2015 גדל תקציב המדינה הרגיל (ללא תקציב הפיתוח וחשבון הון) במתינות, מ-296 ל-353 מיליארד שקל. ב-2020, עקב הקורונה, הוא קפץ ל-426 מיליארד שקל, קפיצה של 21% לעומת שנת 2019. התקציב לשנת 2021 יהיה דומה בגובהו לזה של שנת 2020 ויעמוד על 432 מיליארד שקל. אלא שהתקציב לשנת 2022 יבצע מעין סיבוב פרסה ויקוצץ ל-377 מיליארד שקל, סכום הנמוך ב-13% מזה של 2021. "מתברר כי ההרחבה היתה נקודתית וחד-פעמית. ב-2022 נחזור למצב ערב הקורונה, של מערכות שירותים ציבוריים מורעבים ובראשם מערכת הבריאות", סיכמו.
התקציב שאושר לא נותן מענה, ולו מענה חלקי, לסוגיה חברתית מרכזית – משבר הדיור. השנה כבר עלו מחירי הדירות ביותר מ-9%! "בתקציב משרד הבינוי והשיכון לשנים 2022-2021 לא בא לידי ביטוי שינוי מהותי במדיניות השוק הפרטי" – נכתב בניתוח שערך ירון הופמן-דישון, חוקר במרכז אדוה.
לדברי הופמן-דישון, "מזה כשלושה עשורים, וביתר שאת מאז ראשית שנות ה-2000, נשלטת מדיניות הדיור בישראל על-ידי אידיאולוגיה של 'שוק פרטי', שמשמעותה העברת האחריות לבינוי מגורים ושיכון האוכלוסייה מהממשלה למגזר הפרטי. כיום ממשלת ישראל כבר אינה משקיעה תקציבים גדולים כדי לממן פרויקטים של בינוי לדיור וכדי לסייע לציבור להשיג קורת גג. מנגד, שוק הדיור הוא כיום מקור חשוב של הכנסות למדינה", וכמובן גם לקבלנים שהממשלה היא משרתם. ועוד לא הזכרנו את הגזרות והמסים שהוטלו על העם העובד (במקום על בעלי ההון!) וכן קיצוץ של 700 מיליון שקל בהשכלה הגבוהה – חרף הגידול במספר הלומדים בה.
