מרכז עדאלה פנה השבוע ליועמ"ש עו"ד יהודה ויינשטיין בדרישה לבחון את התנהלותה של משטרת ישראל נגד מפגינים ערבים בתקופה האחרונה ובמיוחד לאחר רצח הנער מוחמד אבו–ח'דיר ובמהלך "מבצע צוק איתן". עו"ד אראם מחאמיד ציין בפנייתו כי מספר העצורים בתקופה זו הינו קרוב ל-1500 וכי הוגשו קרוב ל-350 כתבי אישום נגד עצורים. לדבריו "נתונים אלה כשלעצמם מצדיקים את בדיקת התנהלותה של המשטרה מול המפגינים". "הדברים מקבלים משנה תוקף הן משום שהנושא נוגע במימושה של הזכות החוקתית לחופש ביטוי והן על רקע הביקורת השיפוטית של בתי המשפט במחוזות שונים נגד הטיפול המשטרתי במפגינים ששם התברר שהמשטרה ביצעה מעצרים אף ללא עילה כלשהי", כתב עו"ד מחאמיד.
מעצר של מפגין נגד המלחמה בעזה בעיר נצרת, 21 ביולי 2014 (צילום: אקטיבסטילס)
עו"ד מחאמיד שטח במכתבו שורה של פעולות שבהן נקטה המשטרה אשר על היועמ"ש לבחון ביסודיות את חוקיותן: פיזור שלא כדין של הפגנות: הפגנות רבות פוזרו ללא עילה כלשהי ובניגוד לחוק. הן פוזרו בתואנה כי הן טעונות רישיון למרות שהן אינן נופלות תחת התנאים המצריכים רישיון הקבועים בחוק. כך, למשל, ציין עו"ד מחאמיד כי ב-13 ביוני התקיימה הפגנה בשד' בן גוריון בעיר חיפה במחאה נגד מעצרים מנהליים, שבה השתתפו כ– 40 איש להערכת המפגינים וכ-60 איש להערכת המשטרה. הפגנה זו פוזרה שלא כדין ואף נעצר פעיל בחשד להתקהלות אסורה.
עוד נרשמו מעצרי מנע ומעצרים בלתי חוקיים: המשטרה עצרה אזרחים כאשר כל המטרה הינה למנוע מהם להשתתף או לארגן פעילויות מחאה. עו"ד מחאמיד ציין במכתבו כי שני פעילים נעצרו ב-7 ביולי לפני תחילת הפגנה רק משום שתכננו להשתתף בה.
כמו כן, היו מקרים של שחרור ממעצר בתנאים מגבילים. במקרים רבים, עצורים ששוחררו בתנאים מגבילים נחקרו פעם אחת בלבד, לא נדרשו לסור לתחנת המשטרה לחקירה נוספת, דבר המעיד ולו לכאורה על כך כי תנאי השחרור המגבילים, היו לשווא. לדוגמא, ב-7 ביולי נעצר מג'די מנסור מביתו בעיר טירה ולאחר חקירתו הוחלט לשחררו בתנאים של הפקדת עירבון והרחקה למשך שבעה ימים מביתו בטירה, וזאת בהיעדר כל חשד סביר שנעברה כל עבירה ובהיעדר עילת מעצר. עוד הוגש לשופטים חומר חסוי במסגרת מעצרים בעקבות פרסומים ברשתות החברתיות. במקרים רבים סירבה המשטרה לאפשר לסנגוריה לעיין בפרסומים שבבסיס המעצר, ובית המשפט נעתר לבקשת המשטרה. כך למשל בעניין מעצרו של רג'א אגבאריה מ-7 ביולי שנעצר בחשד, בין היתר, להסתה לאלימות או טרור בכך שפרסם דברי הסתה בפייסבוק. כמו כן, מספר רב של קטינים נעצרו או עוכבו בשעות הלילה ואף לפנות בוקר והובאו לחקירה בשעות הלילה או שעות הבוקר המוקדמות וזאת בניגוד לחוק, שבו נקבע כי קטין חשוד לא ייחקר במהלך הלילה, ופקודת המשטרה אף קובעת כי עיכוב או מעצר מתוכנן יתקיימו בשעות היום בלבד.
בסיכום פנייתו ליועמ"ש כתב עו"ד מחאמיד כי "פעולות המשטרה, כמתואר לעיל, פגעו פגיעה קשה בזכויות היסוד החוקתיות לחופש ביטוי, החירות להפגין, חופש ההתאגדות, והחירות האישית של משתתפי פעולות המחאה, ושידרו מסר מסוכן לכלל הציבור. כמו כן, הם היוו אפקט מצנן המרתיע מפני השתתפות במחאה פוליטית המנוגדת לעמדת הרוב". עוד דרש מרכז עדאלה כי היועמ"ש יורה על חקירת התנהלותה של המשטרה בתקופה זו, וכן הוצאה ופרסום הנחיות ברורות למשטרה, על כל דרגיה, בדבר משמעות מעמדם של חופש הביטוי וחופש ההפגנה כזכויות יסוד חוקתיות.
