הסתדרות עובדי המדינה הכריזה על סכסוך עבודה בעקבות הפירוק והפיצול של יחידות ואגפים במשרדי הממשלה, כחלק מההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בין הליכוד למפלגות הקואליציה הימנית-חרדית. זאת, באופן חד צדדי וללא תיאום עם נציגי העובדים. המשמעות היא שעובדי משרדי הממשלה יוכלו לשבות החל מעוד שבועיים.
מדובר בסכסוך עבודה ראשון מאז שהוקמה הממשלה החדשה והוא נוגע לכ-70 אלף עובדים שמיוצגים על ידי ההסתדרות ועובדים במשרדי הממשלה. במכתב שהעביר אתמול (חמישי) מ"מ יו"ר הארגון, דורן קרני, לממונה הראשית על יחסי העבודה במשרד העבודה והרווחה, עו"ד רבקה ורבנר נכתב כי הסכסוך נפתח בשל הכוונה "להעביר אחריות על יחידות ממשלתיות ממשרד למשרד, וכן כוונה להקים משרדים חדשים המורכבים גם מיחידות במשרדים קיימים".
עוד נכתב כי "למרות שפעולות אלו בעלות השלכות משמעותיות על ביטחונם התעסוקתי של העובדים, על תנאי עבודתם ועל שכרם, נעשים השינויים מבלי שנוהל מו"מ עם נציגות העובדים באשר להשלכות אלו, כמתחייב ממערכת יחסי העבודה רבת השנים. מדובר בהתנהלות בחוסר תום לב, תוך פגיעה קשה במערכת יחסי העבודה הקיבוצית הנהוגה".
כך למשל, כחלק ממסכת הפירוק לגורמים של משרדי הממשלה במטרה לשרת צרכים פוליטיים ואישיים, ההסכם בין הליכוד לש"ס קובע כי שלוש יחידות מרכזיות ועתירות תקציב מזרוע העבודה במשרד הכלכלה יועברו למשרד הרווחה והביטחון החברתי, שבראשו יעמוד יעקב מרגי מש"ס: אגף בכיר להכשרה מקצועית ופיתוח כוח אדם; המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית (מה"ט); ומינהל תעסוקת אוכלוסיות, שעוסק בהגדלת שיעור ואיכות התעסוקה של אוכלוסיות כמו חרדים, ערבים ומבוגרים.
כמו כן, לפי ההסכם הקואליציוני, הסיירת הירוקה והמשטרה הירוקה, שהיו חלק מהמשרד להגנת הסביבה, יעברו למשרד לביטחון לאומי (בעבר המשרד לביטחון הפנים). הרשות לאכיפה במקרקעין, שהייתה חלק ממשרד הפנים, תעבור גם היא למשרד לביטחון לאומי. ועוד: משרד ירושלים ומורשת פוצל וכיום קוראים לו המשרד לירושלים ומסורת. החלק האחראי על המורשת יועבר לתיק אחר, ויסופחו אליו רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרים. משרד הנגב, הגליל והחוסן החברתי (משרד הנגב והגליל בעבר) יכלול את הטיפול באזרחים ותיקים ובמרכזי הצעירים, שהיו עד כה בסמכות המשרד לשוויון חברתי.
יצוין שהכתבת דפנה ליאל חשפה אמש בחדשות 12 שבסביבת נתניהו עושים בימים אלה עבודת מטה שנועדה לאתר את כל מי שמונה לתפקידים משמעותיים בשירות הציבורי בתקופת בנט-לפיד. זאת במטרה לפטרם ולפנות מקום לאנשי נתניהו. ובמקביל – להשאיר את השירות הציבורי הבכיר עם אנשים שהם נאמנים באופן מוחלט לראש הממשלה.
לדבריה "צריך להדגיש כי לא מדובר במשרות אמון, בהן בעלי התפקידים מתחלפים בכל שלטון. אלה עובדי השירות הציבורי המקצועי בנוי שכבות-שכבות של בעלי תפקידים שמונו בממשלות קודמות, וכך נוצר שירות ציבורי מגוון. כעת ניתן לראות שינוי כיוון; עריפת ראשים על רקע פוליטי, וניסיון להשאיר את השירות הציבורי רק עם אנשים שמזוהים באופן אקטיבי כנאמני נתניהו".
