האגודה לזכויות האזרח הפיקה לאחרונה דו"ח הממפה את הסכנות הנשקפות לזכויות הדמוקרטיות של אזרחי ישראל ותושביה. זאת על רקע כינון ממשלת נתניהו הימנית-קיצונית.
האגודה מתריעה על האיומים הנשקפים למרחבים דמוקרטיים רבים בישראל: עצמאות מערכת המשפט; חופש הביטוי וחופש המחאה; מערכת החינוך; זכויות החברה הערבית-פלסטינית בישראל; זכויות הפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית והשטחים הכבושים; וזכויות נשים ומיעוטים ובהם מהגרי עבודה, פליטים ולהט"ב. עוד מתריעה האגודה על החרפה בתהליך ההדתה של המרחב הציבורי.
המיפוי שערכה האגודה מתבסס על מקורות שונים: הצהרות שנשאו לאחרונה שרי הממשלה הנכנסת; הצעות חוק שהציעו אותם שרים בכנסות הקודמות; המשא ומתן הקואליציוני וההסכמים שנחתמו מכוחו; וניירות עמדה שפרסמו מכוני חשיבה ימניים המזוהים עם חברי הקואליציה הנכנסת. ככתוב בדו"ח: "האיומים והאתגרים המערכתיים עלולים להסב נזק בלתי הפיך לדמוקרטיה בישראל". עם זאת מבהיר הדו"ח כי "אינו מתיימר להציג פרשנות פוליטית או לחזות את העתיד; מטרתו למפות את האיומים הנשקפים, לעורר דיון במשמעותם ובהשלכותיהם ההרסניות, ולייצר פלטפורמה למתן מענים שונים." "האגודה לזכויות האזרח מתכוננת להיאבק באיומים הללו, ומזמינה פעילות ופעילים, כמו גם ארגונים וגופים המעוניינים להגן על זכויות האדם ועל הדמוקרטיה, להצטרף למאבק", מדגיש הדו"ח.
הכנסת כזירה לפגיעה בדמוקרטיה
על פי דו"ח האגודה, מהלכי הממשלה מסמנים את מלוא עומקו של תהליך השחיקה הארוך של הדמוקרטיה בישראל. תהליך זה נפרס לאורך העשור האחרון, והיה רצוף יוזמות אנטי-דמוקרטיות אותן קידמו ממשלות הימין השונות. "באופן מצער ומטריד, הזירה המרכזית המשמשת במה לדריסת הדמוקרטיה וערכיה, ולפגיעה בכללי המשחק הדמוקרטיים היא בית הנבחרים עצמו – לב הדמוקרטיה".
התהליך מאתגר את מוסכמותיו הבסיסיות ביותר של המרחב הדמוקרטי. אבני היסוד של השיטה – הפרדת הרשויות וכיבוד הרשויות השונות ותפקידן, לרבות החברה האזרחית; ההגנה על זכויות האדם, ובין השאר על הזכות לשוויון ועל חופש הביטוי והמחאה; המאבק בעריצות הרוב וההגנה על זכויות המיעוטים – זוכות בפרשנויות מגמתיות ומוטעות
ובערעור שיטתי.
לקראת אלימות משטרתית גוברת
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לעוצמה יהודית מעניק לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר סמכויות חסרות תקדים בקביעת מדיניות המשטרה ופעולותיה. לפיכך, נערכת האגודה להפרזה באלימות בה נוקטת המשטרה נגד מפגינות ומפגינים. בין השאר צפויים: עלייה במספר המעצרים; שימוש באמצעים משוכללים ומסוכנים להפעלת כוח נגד מפגינים; נקיטת צעדים להרתעת פעילים פוליטיים ומפגינים; ותגבור פעולות המעקב נגדם.
איום נוסף הוא כוונת הממשלה להעניק לבן גביר סמכות על גופים כמו הסיירת הירוקה. בכך, הפקירה הממשלה למרותו את החברה הערבית, ובעיקר את תושבי הנגב והערים המעורבות. בן גביר יקבל את הפיקוד גם על משמר הגבול בשטחים הכבושים ועל משמר לאומי שיוקם בהוראתו. במקביל, מוקמות חדשות לבקרים מיליציות יהודיות פרטיות הנענות לבן גביר ומשתפות פעולה עם המשטרה. "קיים חשש שהמיליציות יקבלו לגיטימציה וימלאו תפקיד גדול בדיכוי החברה הערבית בנגב ובערים המעורבות", מתריע הדו"ח.
כמו כן, צפויה החרפת ההשתלחות בערוצי התקשורת ובעיתונאים שעמדתם אינה תואמת את עמדת הממשלה. כך פרסמה הממשלה לאחרונה דרישה לסגירת מחלקת החדשות של תאגיד השידור הציבורי כאן. הממשלה מאיימת גם על חופש הביטוי בחינוך ובתרבות. "כמו בממשלות קודמות, אנו צופים ניסיונות להטלת צנזורה על תכנים בתרבות, במערכת החינוך ובאקדמיה. זאת באמצעות מדיניות וחקיקה שישללו תקציבים ממוסדות המביעים התנגדות פוליטית או חוסר נאמנות לכאורה", מדגיש דו"ח האגודה.
הממשלה צפוייה להגביל גם את פעילות ארגוני זכויות האדם, וזאת בהמשך לניסיונות דומים מצד הממשלות הקודמות. לחקיקה מסוג זה השפעה הרסנית על מרחב פעולתם, והיא מלווה במסע דה-לגיטימציה בתקשורת וברשתות החברתיות. נשקפת סכנה גם לארגונים הפועלים בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות האדם הפלסטיניים בגדה המערבית עליהם הכריז בני גנץ ארגוני טרור, זאת על אף תפקידם החשוב בהגנה על זכויות האדם בשטחים הכבושים.
