בבנק ישראל מסבירים, כי לאחר בחינה מעמיקה, שנערכה בבנק בחודשים האחרונים, החליט הבנק להגדיל את יתרות המט"ח לרמה שבין 35 ל-40 מיליארד דולר, לעומת הקף היתרות הנוכחיות – כ-29 מיליארד. הסיבה: צורכי המשק, על רקע הצמיחה המהירה בתוצר בשנים האחרונות, והשתלבותו ההולכת וגדלה בכלכלה העולמית ובמערכת הפיננסית הגלובלית.

    אך מאחורי הדיבורים בדבר "צורכי המשק", מסתתר משהו אחר לגמרי: לפי "מעריב", רכישות מט"ח נעשות בעקבות לחצים, שהפעילו קרן המטבע הבינלאומית וחברות דירוג האשראי. מדוע קרן המטבע לוחצת על בנק ישראל לרכוש דולרים? ההסבר הוא פשוט. אמנם סכום הרכישה (בין 10 ל-12 מיליארד דולר) הוא זעום במונחים אמריקאיים, אך בנקים מרכזיים בשורה של מדינות בעולם השלישי החלו לרכוש דולרים בשבועות האחרונים. כך מצטרף האזרח האמריקאי סטנלי פישר, שהיה במשך שנים רבות אחד מהבכירים בקרן המטבע, לנגידי בנקים נוספים, החוששים שהמשבר המתהווה יפגע  קשות בקפיטליזם האמריקאי. 

    ומה קרה לחברות דירוג האשראי, שגם הן  לוחצות על הבנקים המרכזיים לרכוש דולרים?

    שאלה זו מסקרנת במיוחד, שכן עד כה חברות דירוג האשראי אסרו בתכלית האיסור "התערבות של הממשלה במשק". אך החברות האלה הפכו את עורן, וזאת בעקבות המיתון האמריקאי.

    בעשורים האחרונים, הפכה החקיקה בארצות-הברית את חברות דירוג האשראי לשומרות הסף של הזרם האדיר של כספי ההשקעות של התאגידים האמריקאיים. דירוג אשראי משמש כיום חותמת כשרות של המערכת הפיננסית. חברת דירוג אשראי מוסמכת לפסוק, באיזו מדינה יש להשקיע ומהם הסיכונים שבהשקעה במדינה זו או אחרת. אך כאשר חברות דירוג אשראי מדרגות מדינות, הן בוחנות לא רק את היכולת של כל מדינה לפרוע את החוב, אלא גם את הרצון של ההנהגה של אותה מדינה לעשות זאת. במלים אחרות, דירוג האשראי הוא, במידה רבה, לא רק דירוג כלכלי, אלא גם דירוג פוליטי, שהוא פועל יוצא מהשקפת העולם הקפיטליסטית הניאו-ליברלית.

    התערבותן של חברות דירוג האשראי בישראל היא גדולה למדי. הן אף מרשות לעצמן ליטול חלק פעיל בתהליך עיצוב תקציב המדינה. משקלן  של חברות אלה רב יותר  מזה של מרבית שרי הממשלה. ערב הדיון המכריע בממשלה על תקציב 2008, שנערך בחודש יולי אשתקד, פירסמה חברת דירוג האשראי "סטאנדרד אנד פורס" אזהרה, לפיה דירוג האשראי של ישראל יפגע, "אם הממשלה לא תשמור על משמעת תקציבית". במילים אחרות: אם הממשלה לא תוסיף לדבוק במדיניותו הכלכלית והחברתית של בנימין נתניהו, הכוללת פגיעות קשות ברווחה ובחברה  – "ישראל תיענש". לפי "דה מרקר" (27 ביולי 2007), הביעה אותה חברה לדירוג אשראי חשש, כי "בדיוני תקציב 2008 יופעלו לחצים להקלת המשמעת הפיסקאלית, לאחר שלוש שנים של משמעת קפדנית". והממשלה, אכן קיבלה את "העצה" של החברה לדירוג אשראי והיא מוסיפה לדבוק במדיניות ניאו-ליברלית קיצונית.

    ונחזור לעניין רכישת הדולרים: מה שמדריך את חברות דירוג האשראי הוא השמירה על איתנות השיטה הקפיטליסטית, ובהקשר זה – על חוסנו של המשק האמריקאי. הן מעוניינות, שבתקופה של משבר ומיתון, יהיו בידי מדינת ישראל מספיק רזרבות מט"ח, כך שהיא תוכל לתמוך דווקא בדוד סאם ובתאגידי הענק האמריקאיים.

    נשאלת השאלה: מי ישלם את המחיר היציבות של המטבע האמריקאי? או במילים אחרות: כמה זה יעלה לנו. לשאלה חשובה זו, איש בבנק ישראל אינו מוכן להשיב. בדומה, איש מראשי חברות דירוג האשראי לא היה מוכן להתראיין בעקבות הקריסה של חברת הענק "אנרון" בארצות-הברית. אותה אנרון, שבמשך שנים דורגה ברמת דירוג האשראי הגבוהה ביותר, נפלה ברעש אדיר לפני שבע שנים. עם נפילת אנרון, 25 אלף עובדיה מצאו את עצמם ללא עבודה וללא חסכונות. שכן אז התברר, שראשי החברה עשו שימוש ספסרי בכספי העובדים, שאמורים היו להיות מופקדים בקרנות הפנסיה.