בימים אלה משודרת ברשת "הוט" העונה השנייה של סדרת הטלוויזיה האמריקאית "מר רובוט". הסדרה עוקבת אחרי אליוט אלדרסון (השחקן ממוצא מצרי ראמי מאלק), פצחן מחשבים מבריק, שמצטרף לקבוצה של "האקרים" המנסה להפיל את התאגיד הפיננסי הגדול בעולם ולבצע את "החלוקה מחדש של העושר הגדולה בהיסטוריה" באמצעות מחיקת חובות הצרכנים לבנקים.
מתוך הסדרה
יצר את "מר רובוט" הכותב והבמאי המצרי–אמריקאי סאם איסמעיל, אשר קיבל השראה מהמהפכות הערביות של 2011. הסדרה נוגעת ישירות או ברמזים במספר התרחשויות פוליטיות מהשנים האחרונות, לרבות תנועת "אנונימוס", ויקיליקס, פרשיות שחיתות, ריגול ממשלתי, וכמובן המשבר הכלכלי ותנועות המחאה שפרצו בעקבותיו. כך, לדוגמא, התאגיד הגדול והאויב המרכזי של הסדרה נקרא E Corp אותו מכנה אליוט כEvil Corp- (תאגיד הרשע) והמוצג עם סמליל הדומה מאוד לזה של תאגיד האנרגיה "אנרון", האחראי לאסונות זיהום ולכמה מפרשיות השחיתות הגדולות סביב כיבוש עיראק.
העונה הראשונה, ששודרה בערוץ USA Network נחשבה להפתעה מסחררת בקיץ שעבר בזכות המשחק המהפנט של מאלק, העלילה המותחת, הבימוי יוצא הדופן והנכונות להתעמת עם נושאים אקטואליים מעולם הפוליטיקה והטכנולוגיה. הסדרה רכשה מוניטין הודות להצגה הריאליסטית של תכנות ופריצת תוכנות מחשבים, ולשינוי בהרכב קבוצת ההאקרים ובה מגוון רחב יותר של האקרים לעומת הדימוי הבלעדי של גברים לבנים.
הסדרה גם עוסקת ברצינות בבעיות נפשיות באמצעות דמותו של אליוט, הסובלת מסכיזופרניה, מחרדה חברתית, מדיכאון ומהתמכרות לסמים. למעשה, אחת מההברקות של הסדרה היא היותה מוצגת מנקודת מבטו המאוד לא אמינה של אליוט, הסובל מהזיות ומפקפק באמיתות של מה שהוא (ואנחנו) רואים. הסדרה מתחילה בכך שאליוט פונה ישירות אלינו, הצופים, כחברים המדומיינים שהוא החליט להמציא, כדי שיהיה לו עם מי לדבר. תחושת הפרנויה ואי–הנוחות, דרכה אנו רואים את עולמו של אליוט, מועצמת בזכות הבימוי הייחודי שבכוונה מפר כללים מקובלים של צילום. לדוגמא – הדמויות כמעט תמיד נדחקות לפינות של המסך במקום להיות במרכזו.
הנועזות הפוליטית של "מר רובוט" יוצאת דופן בטלוויזיה האמריקאית. הדמויות הראשיות רוצות לחולל מהפכה נגד שיטה שלדעתם משעבדת את העולם לחובות בבעלות תאגידי ענק קפיטליסטיים. הסדרה, גם אם אינה מציגה ניתוח מרקסיסטי של השיטה הקפיטליסטית, משקפת את התסכול של מפגיני "כיבוש וול–סטריט" ושל תומכיו הצעירים של ברני סנדרס, המתפרץ נגד אי–השוויון הנובע משלטונם הבלתי–מרוסן של התאגידים הפיננסיים. כך שגם אם הרטינות של הדמויות נגד הקפיטליזם ותרבות הצריכה נשמעות בחלקן קצת שטחיות ואינם מספקות אלטרנטיבה סוציאליסטית למציאות הקיימת, הן עדיין מצליחות לגעת בכעס האנטי–ממסדי האמיתי המתחזק בעולם. יותר מכך– "מר רובוט" קורא לפעולה חריפה במלחמה נגד התאגידים, ונגד מה שהסדרה מכנה כ"אחוז האחד של האחוז האחד" השולט ברודנות בעולם.
מרשים שסדרה בערוץ כבלים אמריקאי מעזה בכלל לאפשר לגיבוריה לקרוא בגלוי למהפכה נגד התאגידים ולהפרת החוק על מנת להתנגד לאי–השוויון ולמשטר החובות. למרבה המזל, הסדרה מומלצת לצפייה גם מסיבות שאינן פוליטיות: שילוב מוצלח של בחינה מרתקת של משבר פסיכולוגי עם סיפור מתח מרתק.
עמרי עברון
